חדשות

דו"ח אי-שוויון בבריאות: תוחלת החיים של גברים ערבים ירדה, פערים בין המרכז לפריפריה

היום יציג משרד הבריאות דו"ח מיוחד בנושא התמודדות עם אי-השוויון בבריאות; הדו"ח מצא כי נרשם שיפור בכוח האדם הרפואי בפריפריה, אך ניכרת ירידה במספר מיטות האשפוז בכל המחוזות למעט ירושלים והצפון; בולט המחסור בשירותי בריאות ביישובים קטנים ומרוחקים

משפחה ביישוב הבדואי חורה בנגב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

משרד הבריאות יציג היום דו"ח מיוחד בנושא התמודדות עם אי-השוויון בבריאות. הדו"ח נכתב על ידי ד"ר אמה אברבוך ושלומית אבני ממינהל התכנון האסטרטגי-כלכלי במשרד, והוא יוצג בכנס שייערך בגני תקווה.

הדו"ח המלא מציג את תמונת המצב לגבי הגורמים המשפיעים על אי-שוויון בבריאות בישראל, ביניהם עוני, אי-שוויון בהכנסות לפי מקום מגורים, והבדלים בתמיכה החברתית והקשר שלה לבריאות. כמו כן, מכיל הדו"ח את תמונת המצב בדבר הפערים עצמם, בתוחלת חיים, בתמותה, בתמותת תינוקות, בכוח אדם רפואי ובמיטות אשפוז, בין השאר.

בדו"ח גם פרק המציג פריסה על גבי מפות של מדדי ושירותי בריאות נבחרים (טיפות חלב, מוקדי רפואה דחופה בקהילה ובתי מרקחת, סוכרת, חיסוני ילדים) וכן פרק המציג מגמות בין השנים 1994-2014 בפערי הבריאות ובשימוש בשירותי בריאות. כן מוקדש בדו"ח פרק על אודות פערים במחלות כרוניות ופערים בתפקוד יום-יומי, מתוך הנתונים שהצטברו בידי מרכז הידע בנושא אי שוויון של משרד הבריאות ב"מכון גרטנר".

להלן חלק מהנתונים המרכזיים בדו"ח:

- קיימים פערים עקביים בין המחוזות תל אביב והמרכז ליתר המחוזות, לרבות התחום הבריאות. בתל אביב ובמרכז מדדי הרווחה גבוהים יותר בהשוואה ליתר המחוזות. מחוזות בפריפריה זוכים לציונים נמוכים במדדים אלה. הפערים נצפים בהתייחס למדדים החברתיים-כלכליים המרכזיים – הכנסה, השכלה ותעסוקה. הפערים במדדים נראים גם בתחומים נוספים ולא רק בנושא הבריאות.

- חלה עלייה קלה בתוחלת החיים בקרב גברים יהודים ונשים יהודיות וערביות, בעוד שחלה ירידה בתוחלת החיים בקרב גברים ערבים - מ-78 שנים בשנת 2013 ל-76.9 בשנת 2014 (מדידה עבור שנת 2012). ברמת-גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות בנות 100 אלף תושבים ומעלה. בבת ים היא הנמוכה ביותר (84.3 שנים לעומת 80.5 שנים, בהתאמה). חל שיפור בין השנים 2010-2012 בכל הערים הגדולות להוציא את נתניה, אשדוד ובת ים, שבהן לא חלה עלייה.

- במחוזות ירושלים ומרכז חלה ירידה בתמותת התינוקות בקרב יהודים וערבים. בצפון חלה עלייה בשני המגזרים. בכל המחוזות פערים לרעת המגזר הערבי בתמותת תינוקות. הפער הגדול ביותר בין יהודים לערבים נמדד בדרום - 2.9 תינוקות שמתו לכל 1,000 לידות חי בקרב יהודים לעומת 11.0 בקרב הערבים. שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים גבוה ביותר בדרום, ובקרב יהודים - במחוזות הדרום והצפון.

- הפער היחסי בתמותת התינוקות בין נשים עם 4-1 שנות לימוד לעומת נשים עם 16+ שנות לימוד גדל מפי 2.8 בשנים 1990-1993 לפי 9.2 בשנים 2008-2011.

-  בעוד שהפערים המוחלטים בתמותה בין גברים יהודים לערבים מיתר לחץ דם או מאוטם חריף של שריר הלב קטנו בין השנים 1998 ל-2013 (ביתר לחץ דם הם למעשה נמחקו), הפער היחסי בין ערבים ליהודים מתמותה מאוטם שריר הלב גדלו (במתינות) גדל מפי 1.5 לפי 1.7. בקרב נשים - גם הפערים המוחלטים וגם היחסיים, בין יהודיות לערביות, קטנו בשני גורמי המוות הללו.

- הפער בין יהודים לערבים בסרטן המעי הגס והחלחולת קטן מפי 1.31 בשנים 1990-1994 בקרב יהודים בהשוואה לערבים, לפי 1.06 בשנים 2010-2012, פער שניתן לייחס לירידה במספר המקרים בקרב יהודים לעומת העלייה במספר המקרים שאובחנו בקרב ערבים.

- בסרטן השד, בעוד שהפער קטן מפי 1.62 בקרב יהודיות לערביות לפי 1.43 בשנים שנבחנו, ניתן ליחס זאת לצמיחה גדולה יותר של מקרים בקרב ערביות (מ-24 מקרים בשנים 1990-1994 ל-63 מקרים בשנים 2010-2012, לעומת 86 ו-106 בקרב יהודיות, בהתאמה).

- בהתייחס לסרטן הריאה, הפערים היחסיים לרעת ערבים החמירו - מפי 1.1 לפי 1.6 בשנים שנבחנו.

- כוח אדם רפואי: ממשיך השיפור בשיעור כוח האדם הרפואי במרבית המקצועות והמחוזות הפריפריאליים (הדרום והצפון). בת"א שיעור הרופאים ממשיך להיות הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המחוזות- 4.7 לאלף נפש (ממוצע לשנים 2012-2014) לעומת 2.3 בצפון (עליה בצפון מ-1.7 בשנים 2009-2011), ו- 3.0 בדרום (עליה בדרום מ-2.8 בשנים 2009-2011).

- שיעור האחיות ל-1,000 נפש הגבוה ביותר הוא בחיפה (7.0) ובת"א (6.1) והנמוך ביותר בדרום (3.4), ירושלים (4.2) והצפון (4.4).

- ניכרת ירידה במספר מיטות האשפוז ל-1,000 נפש בכל המחוזות, להוציא את מחוזות ירושלים והצפון, שבהם חלה דווקא עלייה בשנת 2013. בשיעור מיטות טיפול נמרץ חלה עלייה קלה בכל המחוזות, להוציא את ירושלים, שם לא חל שינוי ב-2013. בעמדות ניתוח ועמדות התעוררות/התאוששות לא חל שום שינוי מאז שנת 2011. בעמדות רפואה דחופה ועמדות לידה כמעט ולא חל שינוי (להוציא את ירושלים, שם חלה עלייה במספר עמדות הלידה בתקופה האמורה).

- בולט המחסור בשירותי בריאות בישובים הקטנים בפריפריה. בבתי המרקחת קיים כיסוי רחב של שירותי הרוקחות בצפון הארץ ובמרכזה, אולם יש אזורים עם ריכוז יישובים ללא בתי מרקחת, או שמרוחקים מעל 15 ק''מ ויותר מבית המרקחת הקרוב ביותר (בקעת הירדן, אזור ים המלח, הערבה, הר הנגב הצפוני, ואזור לכיש). יישובים בודדים המרוחקים משירותי רוקחות הם אלוני בשן (הגולן), כיסופים (גבול חבל עזה), סוסיה ומצפה יאיר (יהודה ושומרון).

- הקושי לקבל שירותי רפואה דחופה באמצעות מוקדים הנמצאים במרחק סביר קיים באזור הגולן, בבקעת הירדן, אזור ים המלח, הר הנגב הצפוני והערבה. מענה חלקי לבעייה הזאת אמור להינתן במהלך השנה הקרובה בהתאם לתכנית שגיבש משרד הבריאות. המשרד מסר, כי בשנה הקרובה הוא מתעתד להפעיל 8 מוקדי רפואה דחופה חדשים, בנוסף ל-11 שכבר נפתחו השנה. המוקדים יופעלו באזורי הפריפריה.

- תחנות טיפות חלב : במרכז הארץ נראים ריכוזי יישובים עם עומס רב יחסית של ילדים לכל תחנה. בולטים בהקשר זה הם היישוביים עם הריכוזים הגדולים של האוכלוסייה החרדית. צפיפות רבה במספר ילדים לתחנת טיפת חלב נצפית גם בערים מרכזיות ומבוססות במגזר היהודי הכללי. עומס בטיפות חלב ניכר גם בדרום - ביישובים ערביים ויהודיים. בצפון הארץ המצב נראה משביע רצון.

הדו"ח גם מצביע על פעילויות לצמצום אי-השוויון - תחום ייעודי לנושא הזה במשרד הפועל מאז 2009. "אין לו מקבילה במשרדי הממשלה האחרים", נכתב בדו"ח. בכל ארבע קופות החולים מתקיימת פעילות לקידום השוויון ויש ממונה ישיר לנושא בדרג ניהולי בכיר. גם בבתי החולים מתקיימת פעילויות מגוונות בנושאים אלו.

"כללית" דיווחה, כי בין השנים 2012-2015 הצליחה לצמצם את הפער במדדי בריאות מרכזיים בין מרפאות באזורים סוציו-אקונומיים נמוכים ליתר המרפאות ב-56%. כן הקימה הקופה תהליך מחוזי להנגשת ייעוץ רוקחי למטופלים במרפאות כפריות במחוז ירושלים; הקימה מרפאות משולבות גדולות ביוקנעם וסכנין הכוללות רפואה ראשונית, יועצת, מוקד קדמי, רנטגן כירורגיה קטנה וכו'; הרחיבה ושיפרה תשתיות בחמש מרפאות בכפרים ערבים במחוז שרון-שומרון. בביה"ח סורוקה נבנה מכון חדש להתפתחות הילד המצויד היטב ופועלת בו מחלקת שיקום עבור תושבי הנגב.

"מכבי" דיווחה, כי הקימה 11 מרפאות לקידום בריאות הילד בפריפריה. תכנית נוספת שקידמה היא התערבות פרואקטיבית של עובדים סוציאליים עבור חולים סוכרתיים בסניפים שבאזורים סוציו-אקונומיים נמוכים. מספטמבר 2014 נוספו שעות נוספות ייעודיות לעובדים סוציאליים עבור מטופלים כרוניים לא מאוזנים במצב סוציואקונומי נמוך, שלא ראו עו"ס בשנה האחרונה וביניהם עניים שאינם רוכשים תרופות, עולים חדשים, ניצולי שואה ועוד.

"מאוחדת" דיווחה על שיפורים בשנה שחלפה במדדי בריאות מרכזיים במרפאותיה באזורים סוציו-אקונומיים נמוכים, בחלקן אף מעבר להישגי המחוז. בהמשך להתערבות בנושא החיסונים בחברה החרדית דיווחה הקופה, כי שיעור התחסנות במרפאות החרדיות במרחב התקווה במחוז מרכז עלה מ-12% בעונת 2013-14 ל-42.4% ב-2015 וכי שיעור החיסון בילדים עלה מ-12% ל-25%. הקופה מקיימת עתה פעילות לקידום אורח חיים בריא לחולי סוכרת בקרב אוכלוסיית "בני המנשה" ותוכנית להעשרה שפתית לילדי עובדים זרים במרפאת לוינסקי בת"א.

"לאומית" דיווחה, כי קודמו התערבויות מגוונות בשירותי בריאות נפש לציבור החרדי במחוז ירושלים, הקמת שירות של רפואה מרחוק (טלמדיסין) באמצעות שיחת וידאו בפריפריה, שירות מונגש תרבותית ושפתית לפריפריה, בניית אתר אינטרנט לבעלי מוגבלות והגברת המודעות בקהילה המוסלמית לבדיקות סקר במחוז המרכז.

השנה חולקו 10 מיליון שקל במסגרת מבחני התמיכה של המשרד בקופות החולים לצורך צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים. סכום התמיכה בשנה הקרובה מאותו תקציב יעמוד על 20 מיליון ש"ח לשנה. התכנית כוללת הצבת עובדי קידום בריאות בקופות החולים, הפעלת סדנאות למניעת סוכרת, סוכרת והשמנה בקרב ילדים וכן להשתלמויות של צוותים מקצועיים. נקבע תעדוף לטובת סדנאות בשפה הערבית.

להורדת הדו"ח המלא (9MB) לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  אי שוויון,  משרד הבריאות,  דו"ח,  פריפריה,  תמותה,  תוחלת חיים,  מגזר ערבי,  יהודים
תגובות
 

יש לברך את עורכי הדו'ח על עבודתם הנרחבת, המתמקדת בשאלת הפערים בשירותי הבריאות שבין המרכז לבין הפריפריה , ואת משרד הבריאות על פרסומו.
עם זאת יש לזכור שקיפוחה התקציבית של מע' הרפואה הציבורית בכללותה (גם במרכז הארץ ובמיוחד בפריפריה) היא רבת שנים.
חייב לחול שינוי יסודי בקדימויות התקצוב הלאומי במגמה משמעותית לנושאי הבריאות .
יתכן והדו'ח האמור יוכל לשמש מנוף מתאים להעלאת הנושא בפני הציבוריות הישראלית.
יחד עם זאת, הנושא בכללותו מחייב "חריש עמוק" בדעת הקהל, ודרכו למערכת הפוליטית (כנסת וממשלה).
ללא פעילות של מ. הבריאות בכוון זה באופן נמרץ , מתמיד ועקבי , צפוי גם הדו'ח האמור "להעלות אבק " כקודמיו!
האם בנוי שר הבריאות מר ליצמן לצאת למאבק זה? האם כשיר לכך מנכ'לו הנוכחי (לרגל עברו המקצועי)?
אין לי ספק כי מוסדות הר'י יתמכו נמרצות במהלך כזה!
בברכת הצלחה, פרופ. תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
29.12.2015, 16:14

איך לא ?