חדשות

דו"ח משרד הבריאות: גברים ערבים בסיכון גבוה ב-43% לעומת יהודים לשבץ מוחי

נתוני דוח הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל התפרסמו היום; הם מתייחסים לשנים 2014-2015 ומציגים שיעור גבוה משמעותית של שבץ מוחי בקרב גברים ערבים (גבוה ב-43% לעומת יהודים), שיעור נמוך במיוחד של הגעה באמבולנס באוכלוסייה הערבית ושיעורי הישרדות נמוכים משבץ בה

CT של שבץ (צילום: אילוסטרציה)

המרכז לבקרה על מחלות ומניעתן במשרד הבריאות פירסם היום (ה') את דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל. הנתונים מתייחסים לשנים 2015-2014 וזו הפעם הראשונה שמתפרסם דו"ח כה מפורט בנושא זה.

הרישום הלאומי לשבץ מוחי החל רק בשנת 2014 ונועד לספק באופן קבוע מידע מעובד אודות שיעורי ההיארעות של שבץ מוחי בישראל, מאפייני החולים, ניטור הטיפול והתוצאים (כולל הישרדות) לאחר האירוע. מידע זה חיוני, ציין משרד הבריאות, לצורך תכנון שירותי הבריאות, לשיפור איכות הטיפול וצמצום הפערים באוכלוסייה. המידע אמור גם לסייע לתכנית לאומית למניעת שבץ בתחומים הדורשים קבלת החלטות על סמך נתונים.

מהדו"ח עולה, כי בתוך שנה חלה עלייה במספר הלוקים באירוע מוחי חד או חולף מ-17,001 בשנת 2014 ל-17,928 – כלומר מדובר בשיעור של 3.3 מקרים ל-1,000 בני אדם. שיעורי ההיארעות בקרב גברים גבוהה בכ-46% לעומת אירועים אלו בקרב נשים. בקרב גברים ערבים מדובר בשיעור גבוה בכ-43% לעומת יהודים. הנתונים בדו"ח מבוססים על דיווחים שהתקבלו מ-24 בתי חולים לאשפוז כללי.

בהכנת הדו"ח, המכיל 36 עמודים, השתתפו: ד"ר ענבר צוקר, מנהלת תחום שבץ ומחלות לב במרכז הלאומי לבקרת מחלות יחד עם עמיתיה ליחידה זאת כרמית ליברודר, עמית רם, ריטה דכטיאר האחראית לעיבוד הנתונים, יעל הרשקוביץ הסטטיסטיקאית ופרופ' תמי שוחט מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

כ-15 מיליון בני אדם לוקים מדי שנה בשבץ מוחי ברחבי העולם. כשליש מתוכם מתים, וכשליש נותרים עם נכות. בשנת 2013 ,שבץ מוחי היה אחראי לכ-9% מכלל מקרי המוות באירופה. בישראל, שבץ מוחי היה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בשנת 2014 - 5.6% ממקרי המוות (2,361 מקרים).

מהדו"ח עולה עוד, כי 67.3% מכלל המקרים היו שבץ איסכמי, 25.4% שבץ מוחי חולף (TIA) ו-7.3% דימום מוחי. החלק היחסי של ה-TIA ירד עם הגיל מ-28.9% עד גיל 60 ל-21.9% בבני 85 ומעלה.

הגיל הממוצע בעת אירוע מוחי היה 72. 19.1% מהחולים (6,665) היו מתחת לגיל 60 ושליש (11,322) בני 80 ומעלה. כ-54% היו גברים שגילם הממוצע בעת האירוע 65 (בקרב יהודים) ו-74.5 (בקרב ערבים). בקרב נשים – הגיל הממוצע משמעותי נמוך בהשוואה לגברים ועמד בשנות הדו"ח על 69.9 שנים.

מחברי הדו"ח הדגישו, כי "שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות מבחינת היקף התחלואה והסיכון הגבוה לתמותה ולנכות. גברים בכלל וגברים ערבים במיוחד, בהתאם לנתונים, נמצאים בקבוצת סיכון לשבץ מוחי ולכן יש מקום לפעול להורדת גורמי הסיכון הידועים, בכלל האוכלוסייה ובפרט בקבוצות הסיכון".

הדו"ח מצביע על כך שמ-2014 ל-2015 חלה עלייה בשיעור קבלת הטיפול הדחוף לחידוש זרימת הדם (t-PA) וצנתור התערבותי וכן עלייה בביצוע בדיקות דימות לבירור מקור השבץ. "יש לעודד מגמה זאת, במיוחד בבתי חולים שבהם שיעור הביצוע נמוך", נכתב.

על פי הדו"ח "שיעור ההגעה באמבולנס נמוך במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. יש למפות את הגורמים לכך ולפעול להסרת חסמים, מאחר שהגעה באמבולנס מעלה סיכוי להגעה ב'חלון הזמן' המתאים לטיפול התערבותי לחידוש זרימת הדם".

מחברי הדו"ח ציינו בסיכומיהם, כי בדיווח לרשם הלאומי אין עדיין נתונים על חומרת השבץ ועל מועד התחלת הופעת הסימפטומים, שהם חיוניים להבנת הממצאים ולהערכת מדדי הטיפול והתוצאים. כמו כן, אין מידע על המצב התפקודי לפני האירוע ובשחרור, ולכן לא ניתן להעריך את היקף הירידה התפקודית שחלה בעקבות האירוע המוחי. צוות הרשם פועל עתה להוספת מידע זה לדיווח הבא, נכתב.

המסמך גם מפרט את מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים שעברו אירוע מוחי חד: יתר לחץ דם (61.6%), יתר שומנים בדם (43.5%), סוכרת (36.3%), מחלת לב איסכמית (22%). בקרב בני 80 ומעלה – פרפור פרוזדורים נמצא בשכיחות של 27.5%. שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה דומה בגברים ובנשים, למעט שיעור גבוה משמעותית של מחלת לב איסכמית ושל מחלת כליה כרונית בגברים, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים בנשים מגיל 60 ומעלה. שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בקרב הערבים לעומת היהודים.

עוד מציין הדו"ח כי 14 בתי חולים דיווחו לרשם ש-44.1% מהחולים שאושפזו עקב אירוע מוחי חד הגיעו לבית החולים באמבולנס. ההגעה באמבולנס הייתה שכיחה יותר באופן מובהק בגיל המבוגר, בנשים לעומת גברים (47.6% לעומת 41%) כאשר נמצא פער גדול מאד בין יהודים (46.7%) לעומת ערבים (24.9%). פער זה נשמר בכל קבוצות הגיל ובכל סוגי האירועים המוחיים.

יותר ממחצית החולים (כ-56%) אושפזו במחלקות הפנימיות, ופחות משליש (כ-31%) במחלקה נוירולוגית. הגיל הממוצע של המאושפזים במחלקות הפנימיות היה 74, לעומת 67 במחלקות הנוירולוגיות. משך האשפוז הממוצע עבור כלל החולים עמד על 7.8 ימים. בדימום מוחי האשפוז היה בין 13.4 ל-23.4 ימים, לעומת בין 3.8 ימים ל-5.8 ימים כשמדובר באירוע חולף.

שיעור ביצוע הדמיה של כלי דם היה גבוה בחולים עם שבץ איסכמי לעומת מקרי דימום. בהשוואה ל-2014, נצפתה ב-2015 עלייה משמעותית בשיעור ביצוע הדמיה כלשהי של כלי דם וראש/צוואר, בקרב המאושפזים עקב אירוע מוחי איסכמי: מ-51% ל-61%. כן נצפתה ירידה בשיעורי הביצוע של בדיקות הדימות עם העלייה בגיל.

שבץ מוחי, נכתב בדו"ח, כרוך בסיכון גבוה לתמותה: 8.5% מהחולים עם שבץ איסכמי ו-29% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו בעת האשפוז. שיעורי התמותה כעבור 30 יום היו 10% לאחר שבץ איסכמי ו-30% לאחר דימום. כעבור שנה השיעורים עלו ל- 23% ול-43% בהתאמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המינים בהישרדות שנה לאחר האירוע המוחי.

ההישרדות שנה לאחר דימום מוחי הייתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית בערבים, בקרב צעירים מגיל 60 בלבד. לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות האוכלוסייה בהישרדות שנה לאחר שבץ איסכמי .

נושאים קשורים:  חדשות,  שבץ מוחי,  אמבולנס,  רשם לאומי,  מקרי שבץ,  משרד הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
09.02.2018, 12:03

מחלה סביבתית- סוציואקונומית הניתנת למניעה ומי שלא מכיר את מראה ה"ארונית" הגדושה קוקה קולה וממתקים ליד מיטת החולה המחלים מקטיעת רגל סכרתית/אוטם שריר הלב/ארוע מוחי / תחילת דיאליזה שיקום.

אנונימי/ת
09.02.2018, 13:06

שכחת את הסיגריות

אנונימי/ת
09.02.2018, 16:48

נכון, ולפני שהולכים לבית הקברות לטקס האשכבה ובעת תקופת האבל (3 ימים) שותים קפה סדה ואוכלים תמרים שזה כלכך צנוע ויפה ועדין. הבעיה היא שבמתחם של הגברים עוברים הצעירים ומחלקים סיגריות לאורחים האבלים. ולא משנה אם המנוח נפטר ישירות או בעקיפין מעישון.