חדשות

דו"ח מכון טאוב: מערכת הבריאות אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסיה

הדו"ח השנתי מציין עוד כי תוחלת החיים באוכלוסיה הערבית נמוכה יותר מזו היהודית וגם נמוכה מתוחלת החיים הממוצעת ב-23 מדינות ה-OECD המפותחות

משרד הבריאות לא הכין תכנית סדורה הקובעת את צורכי הפיתוח העתידיים ואת המענה שיינתן לגידול המשמעותי הצפוי במספר הקשישים (צילום: אילוסטרציה)

מכון טאוב פרסם הבוקר (ג') את הדו"ח השנתי שלו הסוקר את מצבה של ישראל בנושאי חברה וכלכלה. בין היתר מפרט הדו"ח גם את מצב מערכת הבריאות. על פי נתוני הדו"ח, קיימים פערים רבים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים, כאשר האחרונים חיים פחות שנים.

הדו"ח מציג "סימנים מדאיגים לכך שמערכת הבריאות הציבורית עלולה להיקלע לקשיים. היא איננה ערוכה להתמודד עם העלייה המהירה בגיל האוכלוסיה ועם העלויות הצפויות עקב כך על מערכת הבריאות ועל המשק בכלל".

על פי הדו"ח, ההוצאה על בריאות בישראל מצטמצמת ביחס למדינות אחרות. ההוצאה על בריאות מסך כלל התוצרת הגולמית בישראל יציבה כבר שני עשורים: 7.3% ב-2016 לעומת 7% ב-1996. אבל היא נמוכה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD:י9.8% ב-2016 (עלייה מ-7.3% ב-1996) ולעומת ארה"ב, מדובר בפער של כ-10%: 17.2% ב-2016 בארה"ב (ב-1996 – 12.5%). עורכי הדו"ח הדגישו כי מדאיגה יותר העובדה שההוצאה בישראל נותרת יציבה למרות הזדקנות האוכלוסיה והעלייה במחירי הטיפולים הרפואיים.

עלייה ניכרת בהוצאה הפרטית על בריאות

עוד עולה מהדו"ח כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהוצאה הפרטית על בריאות. אחת הסיבות לכך שמשקי בית בישראל מוציאים סכום גדול יותר על שירותי רפואה היא צמצום ההוצאה הציבורית על בריאות.

ההוצאה של משקי הבית על ביטוחים פרטיים מסך ההוצאה על בריאות הוכפלה ב-15 השנים האחרונות: מ-18% בשנת 2000 ל-37% בשנת 2015, כך על פי דו"ח. "במקרים רבים הישראלים רוכשים כפל ביטוחים כדי לכסות על המחירים הגבוהים של השירותים שהיו זכאים להם מבלי שיהיו מודעים לכך. התקנות שנועדו למנוע מצב זה לא נאכפות או שיכולת האכיפה מסובכת "בשל חוסר מודעות הצרכנים לצד חוסר עניין מצד המבטחים לציית להן".

הדו"ח מציג את הסיבות העיקריות מדוע יש נהירה לשימוש בשירותי רפואה פרטיים (לפי נתוני 2015): 42% בגלל היכולת לבחור רופא ומנתח, 31% משום שניתן במסגרת הרפואה הפרטית לרכוש שירות רפואי שאיננו ניתן בקופות החולים, 22% בשל היכולת להקדים תור לטיפול רפואי או ניתוח ורק 5% כיוון שהתנאים הניתנים בו והשירות יותר אדיב מאשר במערכת הציבורית.

פערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים

הדו"ח מציין כי תוחלת החיים של האוכלוסיה הערבית נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיה היהודית וגם נמוכה מתוחלת החיים הממוצעת ב-23 מדינות ה-OECD המפותחות. אף על פי שתוחלת החיים בשני המגזרים עלתה עם השנים, בקרב נשים הפער בין ערביות ליהודיות נותר כארבע שנים, ובקרב גברים מ-5.1 שנים בשנת 1996 ל-4 שנים ב-2015. תוחלת החיים של הערבים בישראל ב-2015 היתה גבוהה יותר מאשר בכל המדינות המוסלמיות, לרבות העשירות - קטאר, איחוד האמירויות ובחריין.

הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים הצטמצם, ציינו מחברי הדו"ח, ל-7.3 מקרי מוות ל-1,000 תינוקות במגזר הערבי ול-8.2 במגזר היהודי. למרות צמצום הפער, מדד תמותת התינוקות במגזר הערבי גבוה פי שלושה מאשר במגזר היהודי. חלק גדול מהפער מוסבר בריבוי מומים מולדים באוכלוסיה הערבית, לעתים בשל נישואי קרובים.

ההבדלים בתוחלת החיים בין המגזרים נובעים מסיבות נוספות: תאונות וסוכרת. סוכרת היא אחד מגורמי התחלואה המובילים בישראל. נטל התחלואה שהיא גורמת גדל בקצב מהיר בהרבה מאשר באירופה. חלקם של הערבים החולים בסוכרת גבוה מאוד כמעט בכל קבוצות הגיל. כמעט בכל הגילאים שיעור החולות הערביות גדול משיעור החולים. פער התחלואה בין ערביות ליהודיות גדול במיוחד.

ידוע שיש קשר בין מעמדי חברתי כלכלי לבין בריאות ועל פי הדו"ח, המעמד החברתי-כלכלי של האוכלוסיה הערבית נמוך יותר בממוצע מאשר היהודית. שיעור האקדמאים הערבים נמוך כמעט בחצי משיעורם בקרב יהודים (19% לעומת 41%) וההכנסה נטו של משקי הבית הערביים נמוכה יותר (9,674 שקל בחודש לעומת 16,539 שקל אצל יהודים).

נושאים קשורים:  דו"ח מכון טאוב,  תוחלת חיים בישראל,  האוכלוסיה הערבית,  תמותת תינוקות,  הוצאה על בריאות,  חדשות
תגובות