חדשות

מיזם טכנולוגי ברמב"ם הפחית ב-20% את הבדיקות המיותרות וחסך מיליון שקל

בבית החולים רמב"ם בחיפה הצליחו לצמצם את מספר בדיקות הדימות שאינן הכרחיות ובעקבות זאת פחות חולים אושפזו שלא לצורך ופחות נחשפו לקרינה

מכשיר CT (צילום: אילוסטרציה)

במחלקות הפנימיות של בית החולים רמב"ם בחיפה הצליחו לצמצם בכ-20% את בדיקות המעבדה שלא לצורך וכן בדיקות נוספות שנמצאו כמיותרות ובכך חסך בית החולים מעל מיליון שקל בתוך פחות משנה.

במסגרת המיזם הטכנולוגי-רפואי הזה, עליו דווח אתמול (ב') "הארץ" הוטמעה מערכת המסייעת לרופא להחליט האם ובאיזה שלב לשלוח מטופל לבדיקה מסוימת. לשם הפעלתה הוכשרו צוותים רפואיים לשימוש נכון בבדיקות ושונו טופסי הזמנת הבדיקות. דגש מיוחד בהקשר זה ניתן לבדיקות דימות מסוימות הנחשבות ליקרות לצד העובדה שהן עלולות להזיק למטופל בשל קרינה.

בדיווח נמסר כי על פי הערכות מקובלות בעולם, 30%-20% מהוצאות הבריאות מושקעות בבדיקות ובהליכים מיותרים אחרים. על פי הערכות אלו, סך ההוצאות על בדיקות מיותרות בישראל הוא כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. מאחר שמטופלים רבים מדי נשלחים לבצע בדיקות אלו, חלים עיכובים באבחון ובטיפול ויש גם שיעור גבוה של אבחונים שגויים.

יוזם ומוביל הפרויקט ברמב"ם, ד"ר גידי ברגר, סגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים, סיפר לעיתון כי ברמב"ם מבוצעות מדי שנה מעל 12 מיליון בדיקות מעבדה ומאות אלפי בדיקות דימות. המיזם שהוביל, בשם SMART-MED, נועד להבטיח שימוש נכון ומנומק בבדיקות בתהליך האבחון של החולה. המיזם כולל שלושה מרכיבים. המרכיב הטכנולוגי כולל הטמעת מערכת ממוחשבת שנועדה לוודא כי ההחלטה על הבדיקה המבוקשת היא אכן נכונה. הרופא "מתייעץ" עם המערכת לפני הזמנת הבדיקה וזו מציגה לפניו סדרת שאלות כדי לוודא שהבדיקה מבוצעת בשלב הנכון בתהליך האבחון.

מרכיב נוסף במיזם הוא חינוכי, במסגרתו הוכשרו צוותי בית החולים לשימוש נכון בבדיקות. "יצרנו ערכת שימוש לכל בדיקה", סיפר ד"ר ברגר, "והצוותים הוכשרו לשימוש נכון בבדיקות השונות בתהליכי האבחון ובמצבים שונים".

המרכיב השלישי נועד לצמצם בין הקלות שבהזמנת בדיקות לבין ריבוי השימוש בהן. לשם כך הוכנו טפסים מיוחדים עבור הרופאים. השימוש בהם הוביל לירידה במספר ההזמנות לבדיקות מסוימות כשהתברר שלמעשה אין בהן צורך. בין אלו מדובר למשל ב-CT אנגיוגרפיה לזיהוי תסחיף ריאתי. בפיילוט שנערך במסגרת המיזם מספר הבדיקות הללו הצטמצם וכך המטופלים נחשפו לפחות קרינה מייננת ולחומרי ניגוד שעלולים לגרום לאי ספיקת כליות. כמו כן צומצמו זמני ההמתנה לבדיקה ולתוצאותיה. פחות חולים נחשפו עקב כך לטיפול מיותר בתרופות נוגדות קרישה ותוצאות הלוואי שלהן.

בנוסף, צומצם ב-40% השימוש בבדיקות BNP, לאבחון גודש ריאתי המבטא אי ספיקת לב. ד"ר ברגר אמר כי אבחון שגוי של מצב זה מוביל לתיוג מיותר של המטופל כחולה לב, לאשפוז ארוך יותר וללא סיבה, לטיפול בתרופות משתנות ללא צורך ולצמצום המצבים שבהם אין מטפלים בבעיה האמיתית במהירות וביעילות.

השלב הבא במיזם יהיה שכלול המערכת כדי לאפשר את מימוש מטרותיה גם במחלקת ילדים ובאונקולוגיה.

נושאים קשורים:  CT אנגיוגרפיה,  BNP,  בדיקות דימות אבחנתי,  SMART-MED,  אבחון יתר,  ד"ר גידי ברגר,  בדיקות מיותרות,  חדשות,  רמב"ם
תגובות
אנונימי/ת
05.09.2018, 22:36

ותודה כם לליאת ברטן. זוכרים ??

אנונימי/ת
07.09.2018, 10:38

האם נערך מעקב מספק לאורך זמן אחר המצב של האנשים שנמנעו מהם הבדיקות, על מנת להעריך האם הויתור על הבדיקות היה מוצדק או שגרם לעיכוב באבחנות ובטיפול?