מגזין

האם הרפואה הפסידה במערכה נגד מתנגדי החיסונים?

פרופ' מייקל קינץ' האמריקאי, מחברו של הספר החדש "בין תקווה לפחד: היסטוריית החיסונים וחסינות האנושות", מזהיר מפני התחזקותה של תנועת האנטי חיסונים וטוען: "מדובר בטרגדיה"

התחזקותה של "תנועת האנטי חיסונים" – או בשמה האחר "סרבני החיסונים" – מטרידה מאוד את הרופאים ולא רק בישראל. "אם אתם נכנסים לטוויטר תגלו כי מסרי התנועה עולים בביצועיהם ביחס של 6 ל-5 על אלה של כל הגורמים הרפואיים שהם 'פרו-חיסונים'. אני חושב שבהתמודדות הזאת אנחנו איננו מנצחים. אנחנו מתחילים להפסיד את המערכה במחלות. האנטי חיסונים גורמים לתחלואה הולכת וגדלה".

כך התבטא לאחרונה פרופ' מייקל קינץ' (Kinch) בן 52, סגן הרקטור ומנהל המרכז למחקר וחדשנות באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מרצה בתחום הביוכימיה, פיזיקה מולקולרית וטיפולי הקרנה באונקולוגיה. פרופ' קינץ' הוא מחברו של ספר חדש, "בין תקווה לפחד: היסטוריית החיסונים וחסינות האנושות" (Between Hope and Fear: A History of Vaccines and Human Immunity) שרואה אור בימים אלה בהוצאת פגסוס בארה"ב.

בעברו לימד קינץ' באוניברסיטת פרדו ושימש בה חוקר בנושאי סרטן שד וערמונית. הוא הקים תכנית אונקולוגית בחברת ביוטכנולוגיה והוביל מחקר בחברה נוספת העוסקת בגנטיקה ומחקר על תרופות באוניברסיטת ייל בבוסטון.

"תנועת האנטי חיסונים היא כיום חזקה מאי פעם, מאורגנת היטב, יש לחבריה מוטיבציה גבוהה והם ממומנים היטב. פיתוח חיסונים נעשה יקר מאוד ואיננו רווחי לחברות התרופות. זה עשור לא פותח חיסון חדש כלשהו וחברות התרופות פשוט עוזבות את תחום החיסונים. המצב לכן נעשה חמור וגרוע יותר"

בראיון לרדיו הציבורי האמריקאי NPR אמר עוד פרופ' קינץ': "באוקראינה למשל, יש השנה מספר שיא בעולם של מקרי חצבת – מעל 30 אלף. באוניברסיטת מיזורי בארה"ב היתה השנה התפרצות נוראית של חזרת. מאות סטודנטים ועובדים חלו, וזו ממש בושה, אולי יותר מבושה, זו טרגדיה. אינני בא להשמיץ ולהכפיש את מתנגדי החיסונים, אינני מטיל ספק בכך שהם דואגים לילדיהם ולילדי אחרים, אבל הם נשמעים יותר מרופאים ומדענים.

כריכת הספר Between Hope and Fear: A History of Vaccines and Human Immunity, הוצאת פגסוס

"לדעתי, המדענים עושים עבודת תקשורת גרועה בכל הקשור לעידוד הציבור להתחסן. המדע הוכיח בראיות מוצקות כי תרכיבי החיסון השונים נגד מחלות מידבקות שונות בטוחים ויעילים באופן מוחלט עד שאנשי המדע והרפואה אינם רוצים עוד לדבר על כך. הם חושבים שהנושא מוצה והוסדר. הם אינם מזהים את העובדה שיש לצידנו נתונים וראיות מוצקות אבל אנחנו עדיין מפסידים במלחמה על חשיבות החיסונים.

"חיסונים הצילו חיי יותר אנשים מכל יוזמה אחרת כלשהי בתחום בריאות הציבור, אבל מיליוני בני אדם חוששים שהחיסונים מאיימים על בריאותם ועל ילדיהם. כתוצאה מהפחדים הללו, יש כיום ירידה מתמשכת בשיעורי ההתחסנות ובכך נפתחה הדלת למחלות ניתנות למניעה כמו חצבת, חזרת, אדמת ושעלת", ציין פרופ' קינץ'.

לדעתו, "תנועת האנטי חיסונים היא כיום חזקה מאי פעם, מאורגנת היטב, יש לחבריה מוטיבציה גבוהה והם ממומנים היטב. פיתוח חיסונים נעשה יקר מאוד ואיננו רווחי לחברות התרופות. זה עשור לא פותח חיסון חדש כלשהו וחברות התרופות פשוט עוזבות את תחום החיסונים. המצב לכן נעשה חמור וגרוע יותר".

לכתיבת הספר הקדיש שש שנות מחקר שבהן, כך סיפר, בחן את "מקורות החדשנות והיזמות ברפואה החדשה ואת כל נושא הפיתוח של חיסונים – אולי אחת ההמצאות הגדולות ביותר של האנושות. ואז גיליתי להפתעתי, שרבים מהסיפורים העוסקים בתולדות החיסונים ממש שגויים או מכילים עובדות לא נכונות. לכן, החלטתי להיכנס לעובי הקורה כדי לתקנם".

פרופ' מייקל קינץ' (Kinch), סגן הרקטור ומנהל המרכז למחקר וחדשנות באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. צילום: ג'ו אנג'לס/ WUSTL

"חיסונים הצילו חיי יותר אנשים מכל יוזמה אחרת כלשהי בתחום בריאות הציבור, אבל מיליוני בני אדם חוששים שהחיסונים מאיימים על בריאותם ועל ילדיהם. כתוצאה מהפחדים הללו, יש כיום ירידה מתמשכת בשיעורי ההתחסנות ובכך נפתחה הדלת למחלות ניתנות למניעה כמו חצבת, חזרת, אדמת ושעלת"

פרופ' קינץ' סיפר על כמה מהטעויות ההיסטוריות שמצא: "כולנו לומדים שאדוארד ג'נר המציא את החיסון לאבעבועות שחורות לאחר ששם לב שלצעירות שחלבו פרות יש 'עור יפהפה ונקי'. הן לא חלו במחלה שמותירה צלקות. אבל למעשה, היה זה חקלאי אנגלי אחר, בנג'מין ג'סטי שמו, ששם לב לעניין העור הנקי מצלקות של הנערות שחלבו בחוותו והוא ביצע את מה שנחשב אז לחיסון כנגד המחלה, שני עשורים לפני ג'נר.

"הוא הלך כמה קילומטרים מביתו בעיצומה של התפרצות אבעבועות שחורות באזור מגוריו, עד שמצא פרה אחת שחלתה באבעבועות של פרות. הוא השתמש במחטי סריגה של אשתו כדי לגרד את העור ואז החדיר את תוכן האבעבועות של הפרה לעורה של אשתו וילדיו. ג'נר תרם לפופולריזציה של ההליך הזה אבל ג'סטי המציא אותו. כאשר שכניו שמעו מה עשה, הם גירשו אותו ואת משפחתו מהכפר. ג'סטי מצא מקלט 150 קילומטר מביתו.

"כל זה היה משום שאותם אנשים נתמלאו פחד שמא 'ערבוב חומר מגוף פרה עם חומר בגוף אדם יהפוך אותם ליצורים דמויי מינוטאורים בתוך לילה אחד ויצור זה ייצא למסע הרג בכפר...

"לפני שהיה החיסון האמיתי כפי שהוא מקובל כיום והחל לבצע מה שמכונה וריאולציה - הדבקה באבעבועות שחורות על ידי חתך בעור – לערך 10% מאלה שעברו טיפול זה מתו ויחסית למצב שהיה אז, מדובר בשיעור נמוך כי באותם ימים, יותר מ-30% מהאנשים שנדבקו במחלה מתו מהזיהום.

"כאשר אמריקאי בשם קוטון מאדר, שהיה מנהיג פוריטני מפורסם במסצ'וסטס, אז עדיין מושבה (קולוניה) בריטית, החל לקדם את השימוש בוריאולציה (Variolation), שכניו זרקו לבני בניין על ביתו, ניפצו חלונות והאשימו אותו שהוא מנסה להרוג את ילדיהם...

"אנחנו יכולים לצחוק על כך", אמר פרופ' קינץ', "אבל גם בימינו מתלווה לא אחת לחיסון חדש פחד. דוגמה עכשווית: 'גרדסיל', החיסון החדש מפני סרטן צוואר הרחם. הוא בטוח באופן מלא אבל היו אנשים שפחדו כי החיסון הזה יגרום לכך ש'הבנות שלנו יפגינו התנהגות מתירנית'. הם מתחו ביקורת על תרכיב החיסון וכינו אותו 'חיסון מתירני'. הרעיון שעמד בבסיס טענתם המופרכת: מעתה בנות עשרה שיחוסנו ויידעו שלא יחלו בסרטן צוואר הרחם, יהיו מכאן ואילך פעילות יותר מבחינה מינית.

"אנחנו רואים איפה כי מתנגדי החיסונים היו כאן הרבה לפני החיסונים עצמם. הטיעונים שלהם לא רציונליים, ובזה בדיוק עוסק הספר. כל פריצת דרך מלווה כנראה בטרגדיה או אפילו באלימות. היו תקלות בתחילת עידן החיסונים. למשל, אצוות החיסון מבין הראשונות שהגיעו לשוק כנגד פוליו היתה גרועה עקב תקלת ייצור או זיהום שחדר לתוכה ולא מספיק יעילה, ולכן התרחשה התפרצות של פוליו בקליפורניה.

"נכון", ציין פרופ' קינץ', "תקלות היו וכנראה שעוד יהיו כי אין דבר מושלם, אבל כדאי שלא נטעה: אין שום מוצר מעשה ידי אדם שהציל את חייהם של כל כך הרבה אנשים בעולם כמו חיסונים". לדבריו, "יש לחנך את הציבור שלא ללמוד הכל מפייסבוק ומטוויטר משום שלעתים קרובות מאוד העובדות שם שגויות, אינן אמיתיות. מה שמופיע ברשתות חברתיות לא אחת אלה הם תוצרי מניפולציה מכוונת ובגללה נולדים הפחדים. זו הסיבה שכתבתי את הספר, ביקשתי לספק מידע אובייקטיבי ולבסס אותו על עובדות וראיות מוצקות ומוכחות".

מי אשם בהתפרצות החצבת בישראל

בגלל סרבני החיסון יש עתה התפרצות חצבת בישראל שלא היתה כמותה בהיקפה בעשורים האחרונים. מספר הנדבקים במחולל החצבת היה בשבוע שעבר פי יותר מ-20 בהשוואה למספרם בשנה קודמת: 623 ילדים ובגירים. השבוע הודיע משרד הבריאות כי על פי ההערכה, עד כה נחשפו כ-30 אלף ישראלים לסכנת הידבקות בחצבת, רבים מהם תינוקות ופעוטות שטרם חוסנו עקב גילם הצעיר וגם בגירים שלא היה להם חיסון נגד חצבת מסיבות שונות.

בשנים האחרונות גם התרחשו כמה אירועים יותר מצומצמים בהיקפם של שעלת וחזרת. רוב הסרבנים הם מהמגזר החרדי. סקירה בנושא הזה מאת ענת עמית אהרון, אחות ראשית באגף לבריאות הציבור במינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, פורסמה בכתב העת לחינוך וקידום הבריאות ב-2011. "ההתנגדות", ציינה עמית אהרון, "לבשה בעבר אופי פוליטי-חברתי ושל מאבק מעמדי בין המעמד הנמוך למעמד האצולה, לצד מאבק בין חופש הבחירה של הפרט לבין כפיית החיסונים באמצעות החוק.

"בשני העשורים האחרונים אנו עדים לתופעה ההולכת וצוברת תאוצה בישראל ובמדינות נוספות: הורים הם שמחליטים שלא לחסן ילדיהם בחיסונים המומלצים על ידי רשויות הבריאות מסיבות מגוונות: אמונות דתיות, דעות וערכים אידיאולוגים ופילוסופיים. שורשיהן מצויים באותה התנגדות לחיסונים מהמאות הקודמות. החשש המרכזי מהתופעה הוא ירידה בשיעור 'חיסון העדר' והתפרצות של מחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים.

"אחיות בריאות הציבור נעתרות לבקשות השונות של ההורים מתוך כבוד לרצונותיהם. העיקרון המקצועי המנחה הוא: עדיף לחסן את הילדים בכל חיסון שהוא ובכל גיל, על פי רצון ההורה, מאשר להתעקש על שגרת החיסונים המומלצת בלבד ולאבד לחלוטין את פוטנציאל ההתחסנות של אותם ילדים"

"על אנשי בריאות הציבור לשמוע את קולם של ההורים, להבין מניעיהם להחלטתם שלא לחסן את ילדיהם ולמצוא פתרונות הולמים למניעת ירידה בשיעור הכיסוי החיסוני".

עוד ציינה מחברת המאמר: "מחקרים שנעשו בארה"ב ובבריטניה זיהו סיבות לתופעה בדגש על הסיבות האידיאולוגיות המובילות הורים לקבל החלטה שלא לחסן את ילדיהם, אולם סיבות נוספות לאי ביצוע שגרת החיסונים המומלצת כוללות גם התוויות נגד רפואיות, חסמים כלכליים, חוסר ידע, זמינות ונגישות נמוכה של המרפאות, ליקוי בתקשורת עם הצוות המטפל וחוסר אמון במערכת הרפואית ובנציגיה. כמו כן נצפו הבדלים בהיענות לביצוע חיסונים על רקע אתני, גזעי ומצב כלכלי-חברתי. במספר מחקרים נמצא כי מעמד חברתי-כלכלי נמוך קשור לשיעור נמוך של ביצוע החיסונים.

"במילים אחרות מדובר בסיבות דתיות, פילוסופיות ואידיאולוגיות הכוללות אמונה ביכולותיה ובעליונותה של הרפואה המשלימה על זו הקונבנציונלית ותפישת 'ההורות הטובה', סיבות מוסריות, קונפליקט בין טובת הפרט לטובת החברה, בדגש על מרכיב 'חסינות העדר', חוסר אמון במערכת הרפואית הממסדית, תיאוריות קונספירציה ותפישת המידע הרפואי כלא אמין וחוסר אמון בבטיחותם של החיסונים", ציינה עמית אהרון.

עוד הדגישה כי "דעותיהם ואמונותיהם של ההורים סרבני החיסון לרוב אינן מבוססות ראיות מדעיות, אך הם מאמינים בדרכם. לעתים אומרים ההורים כי ההחלטה שלא לחסן לא היתה פשוטה והיא התקבלה לאחר שלמדו את הנושא. לרוב, המקור ללמידה הוא אתרי אינטרנט, ספרים שהופצו על ידי הקבוצות הרפורמיסטיות או הרדיקליות, אתרים של בעלי עניין כלכלי מובהק בנושא (כדוגמת אתרים של רופאים הומיאופתים המציעים חיסונים חלופיים). קשת האפשרויות שההורים מציגים היא רחבה: החל בהתנגדות מוחלטת לכל חיסון, חיסון חלקי בחיסונים מסוימים, פיצול של חיסונים משולבים ועד להתחלת מתן החיסונים רק מעל גיל שנה, מתוך טענה כי המערכת החיסונית של התינוק איננה בשלה לקבל את מסת החיסונים מיד לאחר הלידה.

לרוב אלו הסיבות האידיאולוגיות המובילות הורים לקבל החלטה שלא לחסן את ילדיהם, אולם יש סיבות נוספות הכוללות גם התוויות נגד רפואיות, חסמים כלכליים, חוסר ידע, זמינות ונגישות נמוכה של המרפאות, ליקוי בתקשורת עם הצוות המטפל וחוסר אמון במערכת הרפואית ובנציגיה

"לרוב", סיכמה, "אנו, אחיות בריאות הציבור, נעתרות לבקשות השונות של ההורים מתוך כבוד לרצונותיהם ובכפוף לחיסונים הנמצאים ברשותנו ולנהלי מתן החיסונים. העיקרון המקצועי המנחה הוא: עדיף לחסן את הילדים בכל חיסון שהוא ובכל גיל, על פי רצון ההורה, מאשר להתעקש על שגרת החיסונים המומלצת בלבד ולאבד לחלוטין את פוטנציאל ההתחסנות של אותם ילדים".

כך או כך, המסקנה היא שעל מערכת הבריאות, הרופאים והאחיות לאמץ בהקדם אסטרטגיה נכונה בהתמודדותם מול סרבני החיסונים על מנת להגן על כלל הציבור. התפרצות החצבת השנה ושל מחלת החזרת בשנים קודמות מבטאת היטב את הבעייתיות.

נושאים קשורים:  חיסונים,  תנועת מתנגדי חיסונים,  אנטי חיסונים,  חצבת,  חזרת,  מחלות מידבקות,  פרופ' מייקל קינץ',  חדשות,  מגזין,  ענת עמית אהרון
תגובות
 
אנונימי/ת
18.10.2018, 21:58

אם רוצים לשפר את ההענות לחיסונים ולהעלות את אמון הציבור צריך לזכור מספר דברים:

1. להפסיק להתייחס אל אנשים המסרבים לחיסון (לרוב זה לא לכול החיסונים אלא לחלקם) כאל אנשים הזויים שמונעים מפחד או אידאולוגיות מוזרות. בדיקה זריזה תראה שהם משתייכים לקבוצה סוציואקונומית גבוהה יותר, ויש להם ידע יותר מרופא משפחה/ רופא ילדים ממוצע שיודע רק לדקלם את תדריך החיסונים או המלצות משרד הבריאות.
2. להמנע מאמירות (כגון אלה המוזכרות בכתבה) שחיסונים הם בטוחים לחלוטין. אין דבר כזה בטוח לחלוטין, וחיסון גם לא אמור להיות כזה. על מנת שיהיה רציונאלי ליטול חיסון צריך שתופעות הלוואי החמורות שלו תהיינה נדירות יותר מהסיכוי לפתח סיבוך חמור של מחלה.
3. לא לכל החיסונים יש אותה יעילות, ולא כולם נועדו להגן על המחוסן. חיסון אדמת לא נועד למנוע את מחלת האדמת אלא למנוע הדבקה של נשים בהריון באדמת. הסיבה שמחסנים בנים היא כדאי ליצור חסינות עדר ולא לשם הגנה עליהם. לחיסון נגד חזרת ואבעבועות רוח יעילות נמוכה יותר מאשר לחיסון נגד חצבת. החיסון נגד שפעת שנוי במחלוקת (כאשר קוראים את הספרות הרצינית בנושא) והיעילות שלו רחוקה מלהיות משביעת רצון.
4. הורה שבוחר לפצל חיסונים עושה צעד רציונאלי ונכון מבחינתו. זה נכון שזה מכביד על המערכת, אבל אי אפשר לומר שמבחינת הילד זה צעד שגוי.
5. כדאי לשמור קצת על צניעות - יש הבדלים בין תוכניות החיסונים של המדינות השונות. ביפן יש תוכנית הרבה יותר מצומצמת ותוחלת החיים שם מהגבוהות בעולם.
6. הפכנו לחברה הרבה יותר אינדיווידואלית והרבה פחות סולידרית. לאנשים לא כל כך מזיז שאחרים מוחלשים ידבקו מהילד שלהם , גם אם הילד שלהם יחלה במחלה קלה. אני לא יודע מי אחראי "לחנך" אנשים לערכים, אבל זה בטח לא הרופאים.

באופן כללי- ככל שבאים בגישה גלויה וכנה, לא מטיפה, ומראים לאדם המסרב שאתה מבין אותו, והוא לא מדבר שטויות, אלא שיש לפעמים הגיון בדבריו (גם אם הוא לא מדייק), כך יש יותר סיכוי שישתכנע לחסן

20.10.2018, 09:51

מדהים לראות אפילו בעיתון לרופאים כזאת תגובה. למה באנונימיות? קשה לכתוב בשמך?
- "כדאי לשמור על צניעות"? חיסונים הם על פי סיכונים. במזרח נדרשים להתחסן גם לקדחת מח יפנית למשל, מה שלא נדרש בישראל בגלל שהסיכון נמוך והעלות *הכלכלית* לא משתלמת.
- רמה סוציואקונומית גבוהה לא אומרת *ידע* טוב ואיכותי יותר. להגיד שלחלקם יותר ידע מאשר לרופא המשפחה או הילדים זה במקרה הטוב התנסחות לא משהו, במקרה הפחות בורות ברורה של הכותב והתנשאות על מקצועות שזהו אבן הראשה של המקצועות הללו.
- "לא לכל החיסונים אותה רמת יעילות", ברור שלא! אבל גם רמת יעילות של 30% עדיפה על 0! על אחת כמה וכמה במחלות שהורגות. זה טיעון מטופש ולא ענייני.
בקיצור, ברגע שהחלטת לא להגיב בשמך הראית את הפרצוף האמיתי. שוב, מדהים שגם לכאן הגיעו מתנגדים למדע.

20.10.2018, 20:28

אתה צודק לגמרי ד"ר סדרס
גם לגבי האנונימיות המיותרת לגמרי באתר שכזה.

20.10.2018, 20:55

כל היופי במדע בכלל וברפואה בפרט היא הסקרנות והספקנות.
ברפואה גם חשובה האמפטיה כלפי פחדיו של המטופל מה"רציונאל המדעי" שמאחורי הטיפולים והבדיקות שאנו מציעים
כהורה, וכרופא מומחה אני בהחלט מסכים עם דברייך . תודה על תגובתך.

אנונימי/ת
21.10.2018, 08:46

ד"ר סדרס, מה זה כל כך משנה לך זהות הכותב? נסיוני במדע וברפואה עולה על שלך, אבל זה לא רלוונטי כרגע.
- "הסיכונים" כפי שנמדדים במחקרי חיסונים לא נמדדים בצורה שאתה חושב. כמות האוכ' קטנה יחסית (בתרופה זה מספיק, אבל בחיסון שמיועד לאוכ' שלמה זה אחרת). אוכ' המחקר שונה מהאוכ' המיועדת (גם חיסונים שמיועדים לתינוקות, לא בהכרח מנסים על תינוקות , אלא לפעמים על ילדים). ההשווה היא לא לפלצבו אלא לחיסון אחר, או להזרקת אג'ובנט, כך שאין לך אפשרות לגלות הבדלים בשכיחות תופעות לוואי הנובעות מכך. ההשלכות הן לא תמיד מידיות, אלא יכולות להיות לטווח ארוך, וכו'.
רמה סוציואקונומית גבוהה אומרת שמדובר באנשים משכילים יותר, שבודקים יותר ולא מקבלים סמכות בצורה עיוורת. זה לא אומר שהם בהכרח צודקים, אבל להתייחס אליהם כאל טפשים/הזויים או דפוקים (וכך קראו להם באחד הקמפיינים "מה אתם דפוקים?") רק ישיג מטרה הפוכה. לחלקם בהחלט ידע רחב יותר מאשר לרופאה משפחה או ילדים בנושא הספציפי של חיסונים, משום שהם התעיינו ובררו. ולאו דווקא מפורומים. לימודי רפואה וגם תוכניות ההתמחות לא כוללות לימודים רציניים בנושא חיסונים. זה בעיקר לדעת את תדריך החיסונים וההמלצות, ולמה כל חיסון מיועד. אתה לא יכול למרוח אותי , כי אני רופא בעצמי.
- לא בהכרח יעילות של 30% עדיפה מ 0. רק לדוגמה, אם מדובר במחלה שהסיבוכים/ תמותה בגיל ילדות נמוך מאוד, אבל בגיל מבוגר הרבה יותר גבוה, לטווח הקרוב אולי יהיה עדיף לחסן, אבל לא בהכרח שלטווח הרחוק.

בקיצור, אולי מומלץ לך דווקא להגיב באנונימיות ולחסוך מעצמך מבוכה.

לא בכדי תגובתו של ד"ר קובי שדה, הייתה מתונה הרבה יותר. הוא רופא הרבה יותר מנוסה ממך, ואם תבדוק תראה שהוא אימונולוג. יש לו הבנה טובה יותר במע' החיסון. הוא מבין שדברים הם לא שחור ולבן. שיש חשיבות לשמור על איזון בין תגובה תאית לתגובה הומורלית, הוא בטח שמע על תסמונות כגון תסמונת ASIA כתגובה לאג'ובנט (הוגדרה על ידי פרופ' יהודה שיינפלד) ועוד הרבה דברים שאנחנו לא מכירים. הוא גם מבין היטב, שכדאי לשכנע מישהו להתחסן , צריך לדעת איך לגשת אליו, ולא לבטל את דבריו בזלזול.

23.10.2018, 18:06

מתלונן על זלזול ומזלזל בעצמו.
שיהיה לכולנו בהצלחה עם החצבת ד"ר אנונימי מנוסה (או אולי פרופסור?). לא יודע מה אתה עשית היום, אני טיפלתי בשני ילדים שהיו יכולים לדלג מעל המחלה המיותרת הזאת.
מה ההצעה שלך מעבר ללא לזלזל בהורים משכילים?

אנונימי/ת
23.10.2018, 20:44

ציון עובדה היא אינה זלזול ד"ר סדרס.
כל הכבוד לך שטפלת בחולי חצבת (אין יותר מדי טיפול מלבד טיפול תמיכתי ובידוד, ואולי ויטמין A אם יש מקום לחשוב שמדובר בילד עם מחסור- פחות סביר אצלנו, אבל לא משנה).
נגד חצבת יש דווקא חיסון יעיל, ויש גם פוטנציאל לבער. אולי אם היו פחות רופאים מתנשאים כמוך שלא היו מבטלים בזלזול הורים עם חשש שקצת קראו חומר בנושא, ולא היו מתייחסים לכל החיסונים כמקשה אחת באופן זהה ובלתי ניתן לערעור, יכול להיות שהיינו כבר מגיעים לארדיקציה של המחלה הזו, ואז גם היה ניתן להפסיק עם החיסון. כי גישה כמו שלך, רק תעודד את ההפך.

אנונימי/ת
26.10.2018, 21:35

אני מציעה שהציבור יתחיל לסבול ממגפות פוליו , דיפתריה ועוד כהנה והכהנה... זה הרבה יותר "בטוח"

אנונימי/ת
27.10.2018, 15:02

ל"מציעה" - דמגוגיה ללא טיעונים עניינים כבר לא עובדת היום. את מבצעת את אותה שגיאה. לא כך תשכנעי מי שיש לו חשש מחיסון.

20.11.2018, 13:44

מבלי להכריע בויכוח. הסתתרות מאחורי "אנונימיות" איננה ראויה בדיון שמתיימר להיות מדעי

אנונימי/ת
19.10.2018, 07:58

טיעונים מזלזלים בסגנון של הכתבה הזאת הם בדיוק מה שפוגע בקמפיין נגד חיסונים.

HPV זה וירוס שעובר רק במגע מיני (וגם מהאם ליילוד, אבל זה לא רלוונטי לדיון בנוגע לחיסונים). אז בהחלט הגיוני שאנשים שואלים את עצמם למה לחסן ילדות בנות 9 מפני וירוס שעובר רק במגע מיני, ובהחלט הגיוני שהורים יחששו מהמסר שהם יעבירו לילדים שלהם בכך שיתנו להם בגיל 9 חיסון נגד מחלת מין, שכמובן אפשר לתת אותו בגיל יותר מאוחר. זה נכון לגבי הורים רגילים, ועל אחת כמה וכמה לגבי חברי קהילות מסורתיות שההתנגדות אצלן למגע מיני לפני הנישואים הרבה יות קשה.

להציג את כל זה כ-"טענה מופרכת ולא רציונלית" לא עוזר לקדם את החיסונים אלא רק עוזר ביצירת עוד אנטגוניזם.

אם היו בנמצא חיסונים בעלי 0 מוחלט של סיבוכים ותופעות לוואי (לא 1 למיליון, אלא 0 מוחלט) אז אולי היה קשה יותר להצדיק התנגדות כלשהי כלפיהם. אבל לאור העובדה שאין חיסונים כאלה, אז השאלה אם לחסן או לא היא שאלה של הערכת סיכונים, והערכת סיכונים היא תמיד אינדיבידואלית. למשל, האם לחסן נגד HPV קהילה מבודדת על אי מרוחק שכל חבריה נבדקו ואינם נשאים של הנגיף? נראה לי ברור שלא, סיכון ההידבקות שלהם הוא אפסי.

20.10.2018, 19:34

HPV עובר בכל מגע האיזור בו הוא נמצא ולאו דווקא ״מיני״! בטח לא נחוצה חדירה. מדוע סתם להגיב באנונימיות ובורות?

אנונימי/ת
20.10.2018, 21:46

קראתי שוב את התגובה אליה הגבת. לא הוזכרה שם חדירה, הוזכר מגע מיני. וזוהי אכן צורת ההעברה של וירוסי הפפילומה נגדם יש את החיסון. המגע יכול להיות גם אוראלי או אנאלי (ולכן מצפים שהחיסון יוריד גם הארעות של סרטן הלע,הפה ופי הטבעת) אבל עדיין זה סוג של מגע מיני.
זה נכון שיש סוגים רבים של HPV, כגון אלה הגורמים ליבלות ויראליות בידיים, אבל החיסון ממילא לא מיועד נגדם.
כרגע אנו רק יודעים שהחיסון מוריד נגעים טרום סרטניים. אם הוא יוריד all cause mortallity , מוקדם לדעת.

אנונימי/ת
21.10.2018, 23:54

במיוחד בשבילך, יובל, מתוך אתר ה-CDC:
Human papillomavirus (HPV) is the most common sexually transmitted infection in the United States.
How is HPV spread?
You can get HPV by having vaginal, anal, or oral sex with someone who has the virus. It is most commonly spread during vaginal or anal sex. HPV can be passed even when an infected person has no signs or symptoms.

Anyone who is sexually active can get HPV, even if you have had sex with only one person. You also can develop symptoms years after you have sex with someone who is infected. This makes it hard to know when you first became infected.
https://www.cdc.gov/std/hpv/stdfact-hpv.htm

אנונימי/ת
25.10.2018, 10:56

צודק. כי לא כולם כאן רופאים למרות שהאתר הוא DOCTORS ONLY

19.10.2018, 10:42

במאמר אין התיחסות לבעיה מהותית: שיעור נמוך של מתחסנים בקרב הרופאים. חלקם בכירים מאד ומכובדים מאד. שאי אפשר לטעון נגדם שאינם מכירים את הספרות המדעית.

19.10.2018, 14:27

כרופא ילדים בדימוס שהחל התמחות ברפואת ילדים ב-1962, עוד הספקתי לחזות במחלות ה"אמיתיות" שכיום כמעט ולא רואים אותן בזכות החיסונים, שיעילותם ובטיחותם התעצמה במהלך השנים. לא נחמד כלל לראות ילד חולה חצבת עם פירכוסים מחום, שבקושי הצלחנו להשתלט עליהם. גם לא נחמד לראות שני מקרים של דיפטריה (שמאז המקרה השני ב -1970 לא "זכיתי לראות - שני ילדים, האחד פלשתיני משכם והשני בן של מהנדס מאירלנד שלא חוסן מסיבות דתיות. למרבה המזל, שני הילדים שרדו תודות לטיפול אינטנסיבי. גם חזרת "במלוא תפארתה", כמו גם אבעבועות רוח, מחלות שבמקרים שפגשתי היו מלוות אנצפליטיס, סיפור אוי די נדיר, אבל עלול להתרחש. בהיותי בסטאז' פגשתי חולה בן 35 שנדבק מבנו, שחלה בפוליו. האיש הועבר לטיפול בתל השומר ואינני יודע אם שרד.
כפי שמציין מחבר הספר: החיסונים הצילו רבים מאד מהידבקות במחלות השונות וגם, במקרים לא מעטים, ממוות.

אנונימי/ת
19.10.2018, 18:06

לא כל המחלות הן דיפתריה, חצבת ופוליו (שכחת לציין אבעבועות שחורות). וגם היעילות של כל החיסונים היא לא כמו היעילות של חיסונים למחלות אלה.
סתם לידיעה - הסיבה שהכניסו את החיסון לאבעבועות רוח לשגרת החיסונים, היא שהורים התחילו לחסן באופן פרטי, מה שהביא לירידה בסירקולציה של הוירוס, ובכך לעליה בסיכוי ההדבקה בגיל מבוגר עם כל ההשלכות.
אבעבועות רוח בגיל צעיר היא בהחלט ברוב המוחלט של המקרים מחלה קלה. אגב, אחת הסיבות עליה באירועי שלבקת חוגרת היא החיסון לאבעבועות רוח. כיוון שיש פחות חולים, אלה שחלו בעבר פחות נחשפים לוירוס, מה שגורם לירידה ברמת החסינות ובכך להופעת המחלה.
צריך להסתכל על התמונה המלאה שהיא מורכבת יותר. חשיפה למחלות ויראליות חיונית למנגנון ה TH1 shifting. אבולוציונית תוכננו להחשף לוירוסים במנגנון מסוים. חשיפה בצורה אחרת לא תמיד תיצור היטב את החסינות הצלולרית ותגביר את החסינות במנגנון של יצירת נוגדנים. לעתים לירידה במחלות זיהומיות יכול להיות מחיר בדמות מחלות מסוג אחר.
לא כל מי שבוחר לוותר על חיסון עושה זאת מסיבות דתיות. ובאופן כללי חשוב לפתח חיסונים שיהיו דומים ככל האפשר לחשיפה הטבעית למחלה.

20.10.2018, 19:41

״אבעבועות רוח היא ברוב המקרים מחלה קלה״. ברור, אנונימי, שאינך רופא. ברור גם שלא חזית בסיבוכים קשים של אבעבועות עד נמקים/זיהומים חיידקיים ומוות (1-2 מקרים לשנה של תמותה אצל ילדים עד החלת החיסון. כלום מאז). נו באמת

אנונימי/ת
20.10.2018, 21:35

הנה יובל, עובדה שטעית.
אני דווקא כן רופא, ואבעבועות ברוב המקרים היא בהחלט מחלה קלה. מן הסתם מי שעובד בבית חולים יראה רק את המקרים שהסתבכו, ולא את המקרים הקלים (בדומה לתופעה של הטייה ברקסוניאנית אם שמעת).
אתה בעצמך כותב 1-2 מקרי תמותה בשנה , כאשר מדובר באחת המחלות המדבקות ביותר (דורשת בידוד אווירני) כך שכמעט כל הילדים נדבקו. זה בהחלט נקרא נדיר. יש סיכוי גבוה יותר לחטוף תסחיף מי שפיר בלידה.
ההתנשאות שלך לא מזיזה לי, ורק גורמת לאנשים להיות יותר חשדנים כלפי התחום.
שנה גישה.

אנונימי/ת
25.10.2018, 10:58

צודק ד"ר האן . כי לא כולם כאן רופאים למרות שהאתר הוא DOCTORS ONLY

19.10.2018, 21:10

א. מטריד לראות שכותבים משכילים חוששים להזדהות בשמם. זה מעיד על אוירה של רדיפת "מתנגדים" (או חמור מזה - רדיפת ספקנים). ב. התייחסות לכל החיסונים כמקשה אחת היא שגיאה והיא מרחיקה את הדיון מהתחום המדעי האמפירי.

20.10.2018, 20:32

בתור התחלה לדיון רציני אני מציעה לאתר לבטל את אופצית האנונימיות.
מי שבוש להזדהות כנראה מבין שטיעוניו לא יעמדו במבחן.
וכן. אני בעד חיסונים באופן מוחלט וגורף.
בעד חיסון שפעת וכבר עשיתי.
ובעד גנים ובתי ספר ללא ילדים בלתי מחוסנים. הורה מתנשא ומוסת הוא לא סיבה שמשפחות אחרות יפגעו.

אנונימי/ת
20.10.2018, 21:38

זה רק מראה שאת מקבלת סמכות בצורה עיוורת מבלי לבדוק.
לפחות בספרות המקצועית בנוגע לחיסון לשפעת את מפגינה חוסר ידע. תתחילי מלקרוא סקירות של קוקריין בנושא ותראי יש בהחלט פער בין EBM להמלצות משרד הבריאות.

אנונימי/ת
21.10.2018, 23:50

מה שמדהים זה שאת עושה שימוש באד הומינם כדי להביע עמדה על תוקף של טיעונים.