אימון

ההשפעה של אימון גופני ואורח חיים על חולי ונכות בנשים בנות 85

הקטנת זמן הישיבה והגברת תדירות האימון הגופני הם גורמים הניתנים לשינויים ומשפיעים על בריאותן של נשים מבוגרות

כושר גופני, אישה מבוגרת (צילום: שאטרסטוק)

השאלה לגבי האם פעילות גופנית ואורח חיים יושבני משפיעים על הסיכויים של נשים להגיע לגיל 85 ללא מחלות כרוניות או נכות טרם תוארה בצורה מספקת. במחקר זה, נשים ממחקר Women’s Health Initiativeי(49,612 משתתפות) סווגו בהתבסס על המצב הבריאותי שלהן בגיל 85 – חיות ללא מחלה כרונית או נכות (בריאות), חיות עם נכות המגבילה את תנועתן עם או ללא מחלה, חיות עם מחלה כרונית משמעותית אך ללא נכות ונשים שנפטרו טרם הגיעו לגיל 85.

נתבצעה רגרסיה לוגיסטית מסוג Multionomial שתוקנה עבור משתנים כמו גיל, מוצא אתני, וגודל גוף. רגרסיה זו העריכה את הקשר בין פעילות גופנית מדווחת-עצמית ומשך זמן שהועבר בישיבה לבין הסיכוי לפתח מחלה משמעותית, נכות או למות לפני גיל 85 ביחס ללהיות בריאה.

הגיל הממוצע ± סטיית תקן עמד על 3.6 ± 70.2 שנים. הנשים התפלגו לארבעת הקבוצות כך – 22% היו בריאות, 23% היו עם נכות גופנית, 26% היו עם מחלה משמעותית ו-29% נפטרו. ביחס לנשים שהתאמנו הרבה, יחס הסיכויים המתוקנן (ובסוגריים יופיע רווח בר-סמך 95%) לנכות עמד על 1.6 (1.4-1.7), 1.2 (1.1-1.3) ו-1.1 (1.0-1.2) ביחס לנשים שלא התאמנו, התאמנו מעט או שהתאמנו בכמות בינונית (p-trend <0.001). יחס הסיכויים לתמותה לאחר תקנון משתנים עמד על 1.7 (1.5-1.8), 1.2 (1.1-1.3) ו-1.0 (1.0-1.1) (p-trend< 0.001).

אימון גופני לא היה קשור בסיכויים לפתח מחלה כרונית לפני גיל 85. ישיבה של 10 שעות ויותר ביום בהשוואה לפחות מ-5 שעות הגבירה את הסיכויים לפתח נכות גופנית (יחס סיכויים 1.1, רווח בר-סמך 95%: 1.0-1.3) ולתמותה (יחס סיכויים 1.2, רווח בר-סמך 95%: 1.0-1.3) לפני גיל 85 (p<0.001).

מקור: 

Rillamas-Sun E. et al (2018). The Journals of Gerontology: Series A, Volume 73, Issue 11, Pages 1525–1531

נושאים קשורים:  אימון,  ישיבה,  תמותה,  נכות,  מחקרים
תגובות