ביה"ח האנגלי בנצרת לוועדת הכספים בכנסת: "מיום שישי לא נשלם משכורות"

ועדת הכספים של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון על מצבם של בתי החולים הפרטיים בנצרת וכן על מצבו של "שערי צדק". את ההצעה לדיון הגישו חברי הכנסת אחמד טיבי, רויטל סויד ועיסאווי פריג'. המצב הכספי הקשה של בתי החולים הוא תוצאה ישירה מהקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה. הח"כים שהגישו את ההצעה לדיון הדחוף הדגישו כי קיים חשש כבד לביטול הסיוע הכלכלי לבתי החולים בכלל ולפגיעה בתכנית להורדת העומסים בחדרי המיון במיוחד בפריפריה וכן בתכניות נוספות.

בדיון הסוער הודו נציגי כל משרדי הממשלה שנכחו כי יש בעיה חמורה בתקצוב. נציג משרד הבריאות הצביע על כך שמיליארד שקל שהיו אמורים בחלקם הגדול להגיע לבתי החולים הללו קוצצו בידי האוצר במסגרת הקיצוץ הרוחבי בתקציב שנקבע ל-2019.

משרד הבריאות ממתין לאישור מבחני תמיכה שיזרימו כסף לבתי החולים. נציג משרד האוצר ציין כי התמיכות ממתינות לאישור משרד המשפטים והכספים הללו יוזרמו דרכם. נציגי בתי החולים אמרו בדיון כי הם זקוקים לסכומים משמעותיים הרבה יותר, כאשר בתי החולים הציבוריים זוכים לתקציב גדול פי עשרה, למרות שהמענה הניתן על ידם הוא עבור מספר חולים שווה.

חלק מבתי החולים הפרטיים מאיימים כי יפסיקו לשלם משכורות בקרוב, כיוון שהמדינה לא עומדת בהתחייבויותיה - "מצב שיוביל לבסוף עד לסגירתם ואז יהיה על המדינה להקים בתי חולים חדשים בעלויות של מיליארדי שקלים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הורה למשרדי הממשלה להזרים את כספי התמיכות בשבוע הקרוב וכי בעניין הקיצוץ הרוחבי, "אין מקום לקצץ בתקציב משרד הבריאות".

פרופ' יונתן הלוי, מנהל "שערי צדק". בקיצוץ הרוחבי אנחנו בני ערובה בהתגוששות בין האוצר לבריאות". צילום: דוברות "שערי צדק"

ח"כ אחמד טיבי אמר בדיון: "אני מלווה את בתי החולים בנצרת מאז שנים רבות. שני בתי החולים בנצרת אינם ישראלים ממשלתיים, הם עושים עבודה מצוינת, נותנים שירות גם לתושבי נצרת וגם ליישובי הסביבה. אין ספק שיש שם מצוקה כספית. הם מקופחים בהעברת תקציבים. היתה החלטה לגבי 60 מיליון שקל כסיוע לבתי החולים, מתוכם נקבע שמגיע לבתי החולים בנצרת 30 מיליון, אבל הם קיבלו אפס. בהסכם עם קופות החולים אמורים היו להגיע אליהם עשרות מיליונים, אולם הקופות לא עמדו בהסכם הזה".

ח"כ עיסווי פריג': "הצטרפתי לדיון מאחר שפנה אלי ראש ועד העובדים בבית החולים בנצרת ואמר בבכי: 'אנחנו לא נקבל משכורת החודש'. היתה ישיבה בנובמבר 2016 בוועדת הכספים והתקבלה ההחלטה על חלוקת 60 מיליון שקל לבתי החולים. דובר אז על 'לניאדו' ובתי החולים בנצרת. אולם כל הסכום שעליו הוחלט הועבר לבסוף ל'לניאדו'. בתי החולים הללו נתבקשו לעבוד בתנאים שסוכמו עם המדינה. היתה הבטחה שלטונית לגבי תקצוב ב-2017 אולם הממשלה לא קיימה אותו. בתי החולים בנצרת נותנים שירות ליותר מ-200 אלף תושבים יהודים וערבים".

ח"כ דודי אמסלם: "אם לא היו בתי חולים ציבוריים, סביר להניח שהמדינה הייה צריכה לבנות אותם. באו אנשים טובים באמצע הדרך בנו, חסכו למדינה. למה תושבי העיר ירושלים צריכים לקבל שירות פחות טוב מכל אחד אחר בארץ?".

רואה החשבון וסים דיביני, סמנכ"ל בית החולים האנגלי בנצרת: "הסיפור שלנו ושל שני בתי החולים האחרים בעיר הוא שאנחנו לא באים לקבץ נדבות או לבקש טובות. אנחנו באים לספר סיפור הצלחה של בתי חולים הפועלים בלי תמיכה משמעותית מהמדינה כבר 70 שנה, על בית חולים שלפי בדיקת משרד הבריאות הוא היעיל במדינה. אנחנו מחזיקים מעמד בזכות העובדים שלנו, שיש להם חזון חברתי, שבאו לשרת את החברה שלהם. הם מקבלים שכר מופחת לעומת עובדים בכל בתי החולים בארץ אולם למען המטרה הקדושה. המדינה לא עושה כלום עם העוול הזה. יש חובה מוסרית לעשות משהו. לא השוואה של השכר אך לפחות תנאים בסיסיים לאוכלוסיה בפריפריה. היו הסכמות עם המדינה לעמידה בתנאים, היתה התחייבות של המדינה להעמיד תקציב, וזה לא קרה.

"ביום שישי הקרוב העובדים אצלנו לא יקבלו שכר. יש לכך משמעויות רבות. המדינה תצטרך לבוא ולהקים תשתית בריאות מאפס והיא תעלה לה מיליארדים. אל תמרחו אותנו שוב - או שתעבירו את הכספים או שתגידו שאתם רוצים רק בתי חולים ישראליים. נמאס לנו לשמוע דיבורים לחוד ומעשים לחוד".

ח"כ איתן ברושי: "בתי החולים בנצרת אינם בתי חולים של ערבים אלא בתי חולים של כולם. לא מזמן אמר סגן שר הבריאות ליצמן שהוא יוצא מפה (מוועדת הכספים) לשר האוצר לבקש מיליארד שקל כדי להשוות בין שני סוגי בתי החולים, והבנתי שלא יצא כלום.

"מערכת הבריאות חולה ונדרשת תכנית חירום לסגירת הפערים בין המרכז לפריפריה. בפועל, אין תכנית כזו, אין סדר ומפת עדיפות. הבריאות קורסת  ונצרת היא חלק מקריסה. יש פה רק אפשרות אחת: אנחנו צריכים ליזום שינוי בתקציב, לכפות על הממשלה שתוך ימים בודדים תעביר את הכסף. נראה שהקיצוץ הרוחבי האחרון שעליו החליטה הממשלה הוא הקש ששבר את גב הגמל".

פאיד חכים, מנהל בית החולים האנגלי: "רופאים עובדים אצלנו בכוננויות מבלי לקבל על כך שכר. אנחנו מגייסים רופאים מרחבי העולם כדי לעבוד אצלנו. אנחנו מקבלים את כל המחמאות ואז אני צריך לעמוד מול 700 משפחות של עובדים. הגיע הזמן לקבל החלטה: נדרשת העברה כספית, עוד היום. אני לא יכול לגייס רופאים מארה"ב ולומר להם מחר, שלום. אני לא יכול שהמצנתרים יעבדו שלושה ימים בשבוע. היום הם עובדים 24/7 אבל לא מקבלים שכר. כדי להפעיל את בית החולים כמו שצריך, אנחנו זקוקים ל-100 מיליון שקל נוספים בשנה".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "שלושה מיליארד שקל חסרים בבסיס התקציב של מערכת הבריאות. לא חייבים לתת את כל הסכום הזה בשנה אחת אבל הוא חייב להינתן. כל פעם אנחנו רואים את ביטויי החסר הזה במקום אחר: עכשיו, בהתפרצות החצבת, ראינו את המחסור ב-200 תקנים בתחנות טיפות חלב. מה שעבד עד עכשיו הוא שהזזנו את השמיכה הקצרה מפה לשם. לא יעזור יותר: בעשר השנים הקרובות מספר הקשישים בישראל יכפיל את עצמו והם אלה שיגיעו לבתי החולים. אנחנו עושים הכל כדי להיערך לאירוע האדיר.

"הקיצוץ האחרון הוא היותר מדי. מיליארד שקל שצריכים להגיע - מתוכם 800 מיליון אמורים היו להגיע לבתי החולים הפרטיים. בתי החולים הפרטיים לא מקבלים את חלקם בסיוע באופן מלא. אנחנו צריכים לעשות את חלקנו כדי לדאוג להם. כדי שנוכל להעביר לבתי החולים את התקציבים, יש צורך לאתר עם האוצר מבחני תמיכה מהירים מאוד, בתוך ימים. נעשה זאת. היתה התגייסות כדי למצוא כסף ואנחנו צריכים לתת מענה לקיצוץ שהוטל עלינו. עדיין לא הגיעו הכרעות בנושא הזה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן הגיבה לדבריו: "לא הבנתי למה לא פותחו עד כה כללי תמיכה. מדבריך עולה כי לא ברור מתי האוצר יקצה את הכסף ושזה לא יקרה בקרוב. לא הגיוני שנותנים למערכת קורסת לקרוס טוטאלית. האוצר מתחמק - ככה זה נשמע".

רועי רייכר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר: "לעניין בתי החולים המדוברים, בחודשים האחרונים אנחנו מכירים בחומרת הבעיה. אנחנו בתהליך משותף עימם. עמלנו על מבחן תמיכה ולכך יהיו מקורות כספיים. המבחן נמצא עתה בבדיקה במשרד המשפטים. ברגע שהמשרד יאשר את מבחן התמיכה, זה ייצא לפועל. אני לא יודע להתחייב על לוח זמנים של משרד המשפטים. הסכומים שיינתנו ממבחן התמיכה נגזרים מהבדיקות שנעשו לעניין הגרעון לשנת 2018".

ח"כ יוסף ג'בארין: "היינו כבר בסרט הזה. לפני שנתיים דובר על קריטריונים ונאמר על כך שמגיע לבתי החולים בנצרת 30 מיליון שקל. אחרי שנתיים פחות או יותר, אנחנו חוזרים לאותה נקודה. למה הם צריכים להיאבק על הישרדות? למה צריכים האזרחים באזור הזה לקבל שירותי בריאות סוג ב' דווקא במקום שחוסך כסף?!".

פרופסור יונתן הלוי, מנהל "שערי צדק": "אנחנו בית החולים המרכזי בתוככי העיר ירושלים. בבדיקה שהאוצר דיבר עליה הגיעו למסקנה שבארבע השנים האחרונות נגרעו מ'שערי צדק' 270 מיליון שקל עקב החלטות רגולטוריות. מדברים על יעילות ב'שערי צדק' אך יש גבול לכל דבר. ישבנו פה ב-2016 ודיברנו על כך שחצי מהמערכת מקבלת 200 מיליון שקל והיתר מקבלים שני מיליארד. בקיצוץ הרוחבי אנחנו בני ערובה בהתגוששות בין האוצר לבריאות".

בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "בתי החולים בנצרת ו'שערי צדק' נמצאים בקריסה, מעבר למצב הקשה בכלל המערכת. נדון בבעיות מערכת הבריאות במסגרת דיון הקיצוץ – כשהנושא יגיע אלינו. בינתיים, אם לא תהיה תמיכה עכשיו, בתי החולים בנצרת ו'שערי צדק' יקרסו. לא ישלמו בהם משכורות. לכן אנחנו מבקשים בשבוע הקרוב לכנס את ועדת התמיכות ולשלם משכורות עד שיגיע הדיון השלם על מצב מערכת הבריאות.

"גם האוצר וגם משרד הבריאות מסכימים שיש להעביר להם כסף. השאלה כמה? אני מתכוון להיכנס לזה בכל הכוח ולעזור למשרד הבריאות שצריך לפתור את הבעיות. יביאו לפה את נושא הקיצוץ הרוחבי ונצטרך לקבל החלטה לעניין הקיצוץ במשרד הבריאות. המשרד זקוק לכסף, החולים צריכים אותו, כולנו צריכים אותו. שייקחו את הכסף ממקומות אחרים. לא יכולים לקחת מהבריאות. בינתיים אני מדגיש לאוצר: תעבירו את הכסף דרך התמיכות כדי שלבתי החולים הללו יהיה חמצן".