COVID-19 בישראל

באוניברסיטת ת"א פותחה שיטה לחיטוי נגיף הקורונה בנורות LED

החוקרים הצליחו לקטול את הנגיפים באמצעות נורות לד זולות וזמינות שניתן להתקין במערכות מים, אוורור ומיזוג אוויר

פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה, אוניברסיטת תל אביב. "למחקר יש השלכות מסחריות וחברתיות, עם יכולת לשלב נורות לד כאלו בכל מערכות חיינו"

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו כי ניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV). מדובר במחקר שנערך על חיטוי נגיף ממשפחת הקורונה באמצעות הקרנת UV-LED.  המאמר פורסם בכתב העתJournal of  Photochemistry and Photobiology: Biology.

במסגרת המחקר, החוקרים החליטו לבדוק מהו אורך הגל האופטימלי לקטילת נגיף הקורונה, ומצאו כי לאורך של 285 ננומטר יעילות קטילה דומה לזו של 265 ננומטר, כאשר נדרשת פחות מחצי דקה כדי לקטול יותר מ-99.9% מנגיפי הקורונה. התוצאה הזאת משמעותית כי עלות נורות הלדים סביב 285 ננומטר נמוכה בהרבה מנורות לד סביב 265 ננומטר והן גם זמינות יותר בשוק.

הפיתוח המדעי יאפשר בהמשך לתעשיה לעשות את ההתאמות הנדרשות ולהתקין את הנורות במערכות רובוטיות, במערכות מיזוג אוויר, מערכות שאיבת אבק ומערכות מים וכך לחטא ביעילות משטחים וחללים גדולים.

מובילת המחקר פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מעריכה שהטכנולוגיה תהיה זמינה לשימוש בקרוב. "כל העולם מחפש עכשיו פתרונות חיטוי יעילים נגד נגיף הקורונה", אומרת פרופ' ממן. "הבעיה שכדי לחטא אוטובוס, רכבת, אולם ספורט או מטוס באמצעות ריסוס כימי, צריך כוח אדם פיזי, וכדי שהריסוס יהיה יעיל צריך לתת לחומר הכימי זמן לפעול את פועלו על המשטח. אנחנו יודעים למשל, שלצוותים הרפואיים אין זמן לחטא ידנית למשל את המקלדות של המחשבים בבתי חולים ומשטחים אחרים והתוצאה היא הדבקה והשבתה. לעומת זאת, את מערכות החיטוי המבוססות על נורות לד אפשר להתקין למשל במערכת האוורור ובמזגן והיא תחטא את האוויר הנשאב אליה ונפלט לחלל החדר לאחר חיטוי".

המחקר, שנערך בשיתוף עם פרופ' יורם גרשמן ממכללת אורנים, ד"ר מיכל מנדלבוים, מנהלת המרכז הלאומי לשפעת ונגיפי נשימה מתל השומר ונחמיה פרידמן מתל השומר. "גילינו שדי פשוט לקטול את נגיף הקורונה באמצעות נורות לד שמקרינות אור על-סגול", מסבירה פרופ' ממן. "אבל לא פחות חשוב מזה – קטלנו את הנגיפים באמצעות נורות לד זולות וזמינות יותר, שצורכות מעט אנרגיה ואינן מכילות כספית כמו נורות רגילות. למחקר שלנו יש השלכות מסחריות וחברתיות, עם יכולת לשלב נורות לד כאלו בכל מערכות חיינו, בבטיחות ובמהירות. כמובן, כמו תמיד בנושא הזה של קרינה על-סגולה, חשוב להבהיר לאנשים שמסוכן לנסות ולחטא כך משטחים בבית. צריך לדעת איך לתכנן את המערכות הללו ואיך לעבוד איתן ולא להיחשף לאור באופן ישיר".

הקרנה על-סגולה היא שיטה נפוצה לקטילת חיידקים ונגיפים, ורובנו מכירים נורות חיטוי כאלו ממטהרי המים, דוגמת תמי4. קרינת ה-UV פוגעת בעיקר בחומצות הגרעין. בשנה שעברה רשם צוות החוקרים בהובלת פרופ' ממן ופרופ' גרשמן פטנט על שילוב תדרי UV שונים, שמביא לפגיעה דו-מערכתית במטען הגנטי ובחלבונים של החיידקים והנגיפים ולא מאפשר להם להתאושש. "בעתיד אנחנו נרצה לבחון את השילוב הייחודי שלנו של מגנוני נזק משולבים על גבי משטחים שונים, אוויר ומים", סיכמה פרופ' ממן.

נושאים קשורים:  חיטוי,  נגיף הקורונה,  נורות לד,  פרופ' הדס ממן,  אוניברסיטת תל אביב,  קורונה,  19-COVID,  חדשות
תגובות