מה עושה יהודי חכם בימים אלה? הולך למוקדי החיסון ביישובים הערביים וחוסך את התור. לא, זו לא התחלה של בדיחה, צאו וראו שזו המציאות בה אנו חיים.
החברה הערבית בארץ מוכת הקורונה נמצאת עדיין בלב הסערה של המגיפה. רוב היישובים האדומים הם מהחברה הערבית, שיעור החיוביים בה מסך כל הבדיקות בסביבות 10%, אין מספיק אכיפה של הסגר, האוכלוסיה התעייפה מכאילו היצמדות להנחיות וקשה להעריך לאיפה זה יוליך אותנו.
פרופסורית ערביה לוחצת על אמה המבוגרת להתחסן. האם מסרבת להיענות להפצרותיה ועונה: "רופא המשפחה שלי המליץ שאמתין ולא למהר, ואני מעדיפה לשמוע להמלצתו"
בתוך כל הכאוס הזה החל פרויקט החיסונים הגדול שידעה מדינת ישראל, הקופות ומשרד הבריאות מנגישים (יחסית) את החיסון לכולם ובתחנה באום אל פאחם 60% מהמתחסנים הם יהודים מהסביבה שחיפשו תור הכי מהיר וזה נמצא באום אל פאחם כי הערבים מהססים להתחסן. מה שנכון במרכז, נכון גם בצפון. תושבי בית שאן למשל מגיעים לנצרת ואחוז המתחסנים בקרב האוכלוסיה הערבית מכלל המתחסנים עומד היום (נכון ל-30 בדצמבר) על 5% בלבד.
דוגמה מידע אישי: פרופסורית ערביה מאחת האוניברסיטאות לוחצת על אמה המבוגרת להתחסן. האם מסרבת להיענות להפצרות של בתה, ומה שמפתיע הוא הנימוק של האם המבוגרת שעונה: "רופא המשפחה שלי המליץ שאמתין ולא למהר ואני מעדיפה לשמוע להמלצתו".
אני קורא לכלל הרופאים הראשונים ובמיוחד בחברה הערבית ליטול את כשרונות המנהיגות שלהם, הגלויים והחבויים, ולהוות דוגמה אישית כדי להעלות את שיעור המתחסנים לקורונה
לפני מספר שנים ערכתי סקר במחוז הצפון לגבי עישון בקרב רופאים ונמצא כי שיעור המעשנים בקרב הרופאים הערבים מגיע ל-45% - שיעור דומה לשיעור המעשנים הגברים בכלל האוכלוסיה הערבית! מדהים.
התנהגותו הבריאותית והחברתית של הרופא הראשוני/רופא המשפחה היא נר לרגליהם של האנשים הרשומים במרפאתו והם יושפעו לא רק מהמלצותיו של הרופא אלא גם ובעיקר מהתנהגותו הבריאותית. אמון איתן באמירתו של הרופא מאפיין במיוחד אוכלוסיות עם אוריינות בריאות לא גבוהה - חברה שבה הצד האינדיבידואלי לא מכריע דפוסים של התנהגות קולקטיבית. רוב רופאי המשפחה בקרב החברה הערבית עובדים בתוך היישובים שלהם וחלקם אף בתוך השכונה שלהם והתנהגותם הבריאותית חשופה לכולם!
בחברה הערבית, הרופאה והרופא הם שכנים ואנחנו מכירים לא רע אותם ואת בני משפחותיהם, כולל נורמות הבריאות שלהם מחוץ לעבודתם בקליניקה
בתוך הפערים הגדולים בבריאות בין ערבים ליהודים יש נתון אחד שבו אנחנו מנצחים בקלות. שאל יהודי על רופא המשפחה שלו והוא לרוב יידע מעט מאוד, אולי אפילו לא יהיה בטוח היכן מתגורר הרופא. בחברה הערבית, הרופאה והרופא הם שכנים ואנחנו מכירים לא רע אותם ואת בני משפחותיהם, כולל נורמות הבריאות שלהם מחוץ לעבודתם בקליניקה.
למנהיגות הרפואית והבריאותית של הרופאים הראשונים ושאר הצוות תפקיד חשוב וחיוני בהתנהגות האוכלוסיה והחיסון לקורונה הוא המבחן העיקרי שלנו היום, הרופאים. מנהיגות רפואית היא האמנות לחבר את ליבם ושכלם של האנשים על מנת שיעברו שנוי התנהגותי שיטיב עם בריאותם.
אני קורא לכלל הרופאים הראשונים ובמיוחד בחברה הערבית ליטול את כשרונות המנהיגות שלהם, הגלויים והחבויים, ולהוות דוגמה אישית כדי להעלות את שיעור המתחסנים לקורונה. קופות החולים יכולות לתמוך ולהוביל ולהלהיב את הרופאים במשימה חשובה זו, אך קודם כל זו האחריות האישית והקהילתית שלנו.
במקביל, על מערכת הבריאות, במיוחד קופות החולים המובילות באופן יוצא דופן את פרויקט החיסונים, להשקיע בהתאמה תרבותית ובגיוס מסיבי של רופאי המשפחה לטובת החיסון.
פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהר"י וחבר הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל