חדשות

ליותר מרבע מרופאי המשפחה בצפון אין תואר מומחה בתחום

דו"ח אי השוויון במערכת הבריאות חושף פערים בטיב ההכשרה של רופאים בין מרכז לפריפריה: ל-32% מרופאי המשפחה במחוז ירושלים אין תואר מומחה | בדרום, השיעור הגבוה ביותר של בוגרי לימודי רפואה במוסדות לא מאושרים בחו"ל

שיעור הבוגרים ממוסדות לא מאושרים בקרב מתמחים מגיע ל-67% בבית החולים ברזילי. צילום: ויקימדיה

32% מקרב רופאי המשפחה במחוז ירושלים – יותר מאשר בכל מחוז אחר בישראל – אינם מומחים. יתר על כן: 35% התמחו בתחום אחר ורק 26% הם רופאי משפחה מומחים ו-7% עוסקים ברפואת משפחה אבל הם בגדר מתמחים. כך עולה מתוך הדו"ח השנתי החדש על מצב אי השוויון בתוצאי הבריאות ובמערכת הבריאות בישראל שפרסם הבוקר (ה') משרד הבריאות.

באותו נושא גם הובאו בדו"ח הנתונים הבאים: במחוז הצפון, 25% הם ללא התמחות למרות שעוסקים במתן שירותי רפואת משפחה; 36% מהרופאים באותו מחוז הם בעלי התמחות בתחום אחר לחלוטין מרפואת המשפחה; 12% הם עדיין בגדר מתמחים ו-28% הם רופאים שהתמחו ברפואת משפחה באופן ספציפי. במחוזות תל אביב והמרכז 40% מרופאי המשפחה הם מומחים בתחום, בדרום רק 34% ובחיפה 28%.

67% מכלל הרופאים בקהילה בדרום הם בוגרי רפואה במוסדות לא מאושרים בחו"ל

וכך נאמר בדו"ח: בנתוני רופאי המשפחה העובדים בקהילה, לפי המחוזות ומצב ההתמחות שלהם, קיימת שונות משמעותית בשיעור העוסקים ברפואת המשפחה המחזיקים בתואר מומחה בתחום זה. בולטים לרעה מחוזות צפון וירושלים שבהם למעלה מרבע מרופאי המשפחה אינם מומחים.

נכון למאי 2021 מציין הדו"ח 37% מרופאי המשפחה במחוז הצפון הם בוגרי לימודי רפואה במוסדות לא מאושרים בחו"ל, לעומת 41% במחוז המרכז, 42% בירושלים וחיפה, 45% בצפון אבל הכי הרבה במחוז הדרום – 67% מכלל הרופאים שבקהילה. מקרב בוגרי רפואה בישראל בתל אביב – 37% אבל בדרום הארץ רק 17%.

ניתן להתרשם כי למרות ששיעור רופאי המשפחה במחוזות הפריפריאליים, צפון ודרום, גבוהים יחסית, קיימים פערים בהכשרתם בין מחוזות אלה לבין שאר המחוזות.

פערים דומים בהכשרה נמצאו גם ברפואת הילדים וגם בהרכב המתמחים בבתי החולים: במחוזות הפריפריאליים שיעור בוגרי המדינות הלא מאושרות גבוה יותר משיעור בוגרים אלה בבתי החולים במרכז הארץ. שיעור הבוגרים ממדינות לא מאושרות בקרב מתמחים מגיע ל-67% בבית החולים ברזילי ול-62% ב"זיו" בצפת.

מעבר למשמעות המיידית של פערים בטיב ההכשרה של רופאים ברפואה הראשונית במחוזות השונים, ממצאים אלה, מדגיש הדו"ח, מהווים התראה לקראת ירידה חדה בזרם הרופאים המגיעים למחוזות הדרום והצפון החל משנת 2025, כאשר יורגשו לראשונה השפעות הרפורמה שהנהיג בשנת 2019 ראש אגף רישוי במשרד הבריאות פרופ' שאול יציב, שבה בחן מוסדות לימוד שונים במדינות שבהן נמצאים ריכוזים גדולים של סטודנטים ישראלים ונקבעה רשימת מוסדות שמוגדרים כלא מאושרים.

עם זאת, על אף הפערים ברקע הלימודי של הרופאים, נכתב בדו"ח, "נדרשת זהירות במתן הפרשנות לממצאים. אין עוררין על כך שיש אלפי רופאים ישראלים, בוגרי חו"ל, אשר רמתם לא יורדת מזו של בוגרי הארץ. אולם, יחד עם זאת יש חשיבות להתייחס ספציפית למקומות השונים אשר רמתם נבחנה ונפסלו ללימודי רפואה. לבוגרי ישראל יתרון מובנה בכך שהם קיבלו הכשרה מותאמת לתנאים המקומיים ולמערכת הבריאות הישראלית".

הדו"ח עצמו, המחזיק 190 עמודים, מציג את תמונת מצב אי השוויון בשלושה חלקים: אי שוויון בתשתיות אשפוז ובכוח אדם; פרק מיוחד מוקדש לפערים בתחלואה ובתמותה מקורונה בישראל בין אוכלוסיות שונות – יהודים, ערבים, חרדים; היבטים של השפעות הקורונה על מתמודדי נפש; פערים בין קבוצות אתניות בביצוע בדיקות סקר להריון והשפעת הקורונה על צריכת שירותי הבריאות.

השיעור הנמוך ביותר של רופאים במחוז ירושלים

לגבי הפער בפריסת תשתיות, כוח אדם ומיטות אשפוז נכתב בדו"ח: "שיעור הרופאים הפעילים בישראל עמד בשנת 2018 על 3.2 לכל 1,000 נפש – השיעור נמוך בכ-3.0 נקודות-אחוז מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 3.5 רופאים ל-1,000 נפש (נתוני 2018 הם האחרונים הזמינים עתה לצורך השוואה בינלאומית).  נכון למאי 2021 נראים הבדלים בשיעור רופאי המשפחה ל-100 אלף נפש לפי מחוז: בחיפה שיעור הרופאים ל-100 אלף הוא 64.8 אבל במחוז ירושלים – השיעור הנמוך ביותר בין המחוזות, 49.2 ל-100 אלף. במחוז תל-אביב 54 ובמחוז המרכז 54.1.

יותר חולים ומתים מקורונה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך

בכל הנוגע לפערים בהקשר למגיפת הקורונה, בהשוואת הזמן שבין קבלת תוצאה חיובית לקורונה לבין אשפוז עולה שמספר הימים הממוצע מיום האימות לבין אשפוז עקב מצב קשה היה הקצר ביותר בחברה הערבית – 4 ימים בממוצע; לעומת 5.3 בחברה הכללית ו-5.4 בחברה החרדית. שיעורי האשפוז ובתחלואה הקשה בקרב ערבים היו תדירים יותר וזה נכון גם לגבי אוכלוסיה במעמד חברתי-כלכלי נמוך המתגוררים במשקי בית בגודל בינוני ותושבי ערים מרכזיות.

מיקוד על גילאי החולים והנפטרים מתוך כלל הנפטרים מגלה הבדלים בין החברות השונות מבחינת זו. גיל הפטירה הממוצע מקורונה בחברה הערבית היה 73, לעומת 78 בחברה החרדית ו-81 בחברה הכללית.

שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב תושבים המשתייכים לשכבה החברתית-כלכלית הנמוכה בקרב תושבי אזורים מרכזיים ובקרב בני החברה החרדית.

שיעורים גבוהים יותר של נפטרים נרשמו בקרב תושבי אזורים המוגדרים במעמד חברתי-כלכלי נמוך. כאשר המדרג של השיעור הגבוה ביותר של נפטרים נרשם באוכלוסייה הערבית, למרות ששיעור התחלואה באוכלוסיה זו איננו גבוה משמעותית בהשוואה לשיעורה באוכלוסייה הכללית. בולט גם הקשר שבין שיעור תמותה לבין מצב חברתי-כלכלי בחברה החרדית.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית הגיב הבוקר לנתוני הדו"ח של משרד הבריאות בנושא אי השיוויון בבריאות: "לצערנו, מגיפת הקורונה משמשת ראי לפערים החברתיים כלכליים הקיימים בחברה. הדו"ח חושף תמונה קשה של פערים עצומים בבריאות ובתמותה, כולל מקורונה, בין אוכלוסיות שונות בישראל ועל פי המצב הסוציואקונומי. זוהי אינה גזירת גורל.

"אנו מפצירים בשר הבריאות ניצן הורוביץ לחולל שינוי וליישם תפיסה של הוגנות בבריאות, תוך עבודה בין משרדית ומתוך מחויבות עמוקה לזכות לבריאות ולהבנת ההשפעה של פערים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ותרבותיים על הבריאות. מתחייבת תכנית עבודה ויעדים ברורים לטווח הקצר והארוך לצורך השינוי הנדרש. הדו"ח מציג את החשיבות של גורמי המקצוע המצוינים העוסקים בתחום והצורך בחיזוק התחום שהינו מליבת תפיסת בריאות הציבור".

שר הבריאות ניצן הורוביץ מסר בעקבות פרסום הדו"ח: "במהלך כהונתי אפעל לשים דגש על נושא צמצום הפערים בבריאות. נעשה זאת בשיתוף פעולה של גורמים במערכת הבריאות, החינוך, הרווחה וברשויות המקומיות. נחזק את היחידה לצמצום פערים במשרד, ויחד עם נשות ואנשי מערכת הבריאות הציבורית כולה נציב את משרד הבריאות כספינת הדגל בנושא שוויון וזכויות אדם בישראל".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הוסיף: "אנו פועלים לצמצום פערים בין אוכלוסיות שונות בישראל, מרכז ופריפריה, הן גיאוגרפית והן חברתית-כלכלית, עולים וותיקים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים ועוד, במטרה שכל אזרח ישראלי יממש את הזכות שלו לבריאות.

"אחת הדוגמאות לכך היא הנגשת החיסונים ביישובים השונים ובפריפריה. במקומות שבהם זיהינו כי ישנם חסמים בהגעה להתחסן, הגיעו בתיאום עם הרשויות וקופות החולים ניידות חיסון לשכונות וליישובים על ידי ספקים שחיסנו את האוכלוסיה תוך הנגשת השירות וצמצום הביורוקרטיה".

נושאים קשורים:  אי שוויון,  מערכת הבריאות,  רופאי משפחה,  תחלואה ותמותה,  קורונה,  חדשות
תגובות