דעות

תרומת חיסונים? כתף להתחסנות באפריקה חייבת להסתיים בזרוע

ישראל נמצאת ברשימת המדינות המערביות שתורמות עודפי חיסונים, אבל שיגור התרומה בלבד אינו מספיק - תרומת החיסונים יכולה להפוך להצלחה משנה-מציאות אם ישראל תוביל ותיישם את העיקרון: חיסון עד לזרוע לא עוצר בנמל התעופה

"בשל כשלים לוגיסטיים וחוסר ידיעה או ניסיון בחיסון המונים, הושמדו לאחרונה לפחות 450,000 מנות חיסון במלאווי, סיירה לאון, קונגו, דרום סודן ואחרות"

ישראל תתרום בנדיבות חיסונים לקורונה של חברת אסטרהזניקה מתוך כמה מאות אלפי המנות שהגיעו לישראל, ובטרם יפוג תוקפן. ההחלטה עליה דיווח שר הבריאות ניצן הורביץ בתחילת החודש היא בעיני דרמטית. ראשית, מפני שהיא התקבלה לאחר חודשים רבים של דיונים נוקבים בנושא. שנית, מפני שהיא מציבה את ישראל ברשימה חשובה של מדינות מערביות, שתורמות עודפי חיסונים (בשבוע שעבר למשל: הולנד - 22.5 מיליון, צ'כיה – 1.9, סלובניה – 1.5, אירלנד -1.3) ושלישית, מפני שעתה נפתחת דלת חדשה לחברות ישראליות להצטרף למאבק העולמי בקורונה.

בה בעת זו החלטה עם פוטנציאל כשלון בכמה רמות: האחד, כישלון מדיני: תרומת החיסונים למנגנון שהוקם לשם כך – COVAX, המנוהל על ידי האו"ם, קרן גייטס ואחרים - שומטת מישראל את היכולת להחליט לאן יופנו "חיסוניה". במקרה הגרוע הם יגיעו למדינות באפריקה, שהצביעו להדיר את ישראל מאיחוד מדינות אפריקה, ובמקרה הגרוע יותר - למדינות עוינות ממש.

השני, כישלון תדמיתי: ישראל מואשמת ב"לאומנות חיסונית", ששברה את עקרון השוויוניות הבינלאומית בחלוקת משאב החיסונים. הדבר הוביל לכך ש- 80% מהחיסונים בעולם הלכו ל-20 המדינות העשירות ביותר, בעוד המדינות העניות ביותר קיבלו רק 0.6% ממנות החיסון. דיבידנד תדמיתי תקבל ישראל רק אם תרומתה למאמץ העולמי תהיה משמעותית או יעילה מאוד.

השלישי, כישלון מעשי: תרומה של מנות חיסון בלבד הנה בזבוז דרמטי של משאב מציל חיים מחד, ומאידך, של הזדמנות משנה-מציאות.

ישראל צריכה לבחור שתי מדינות-יעד באפריקה ולשגר ישירות אל ערי הבירה שלהן את חצי מיליון החיסונים של "אסטרהזניקה", יחד עם  מומחים בניהול התחסנות קהילתית

מדוע? האתגר המשמעותי בחיסון אפריקה או אסיה הינו: כיצד להזרים את החיסונים שכבר הגיעו למדינות המוחלשות אל הזרוע ומשם למחזור הדם של מיליוני אנשים לפני פקיעת תוקף החיסון ומבלי למוטט מערכות בריאות קורסות מאיידס, מלריה ומחסור חמור באחיות ורופאים. זו לא תורה מסיני; אך זה בהחלט ידע וניסיון לייצוא מיידי מירושלים. אנחנו יודעים לתת פתרונות מעשיים לשאלות שארגוני בריאות במדינות מוחלשות עוד לא יודעים שעליהם לשאול. זו אינה יוהרה. את העובדה הזו ביססו ארגון הבריאות והבנק העולמי.

לפיכך, ישראל צריכה לבחור שתי מדינות-יעד באפריקה ולשגר ישירות אל ערי הבירה שלהן את חצי מיליון החיסונים של "אסטרהזניקה", יחד עם אנשי מקצוע מומחים בניהול התחסנות קהילתית.

באופן לא מפתיע, רוח גבית למהלך כזה ניתנה בכינוס ראשון מסוגו שכינס נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בנוכחות שר הבריאות לפני שבועות ספורים במשכן נשיאי ישראל. הנשיא וראשי כל הדתות בישראל יצאו שם בקריאה משותפת להתחסנות נגד נגיף הקורונה וברכו "על כל יוזמה לסיוע לוגיסטי, הדרכה וייעוץ מקצועי, שמתרגמת לשפת המעשה את קריאתנו לשיתוף פעולה רחב, בין-דתי ובינלאומי במאבק בנגיף הקורונה להצלחת חיסון המוני נגד קורונה, כולל היוזמה מארץ הקודש".

"יוזמת התחסנות אימפקט מירושלים לעולם" הוקמה על ידי אנשי מקצוע וארגוני בריאות כדי להנחיל את הניסיון העצום שנצבר בירושלים בתחום ההתחסנות כנגד נגיף הקורונה למדינות מתפתחות, באמצעות סיוע מקצועי וניהולי. קופת חולים מאוחדת, המרכז הרפואי שערי צדק, מכון שלזינגר, האוניברסיטה העברית, עיריית ירושלים, הוועד היהודי-אמריקאי וכן החברות נטל"י ופנגיאה, הם שחברו יחד.

נשיא טנזניה מכחיש קורונה, ג'ון מגופולי, שנפטר במרץ השנה, הותיר לנשיאה שהחליפה אותו אתגר עצום בשכנוע 60 מיליון התושבים שקורונה אינה שפעת וכי עליהם להתחסן. בירושלים זה הצליח עם החרדים והערבים בפעילות מקצועית משולבת, בשיתוף משפיענים

במסגרת היוזמה, צוותים מקצועיים מירושלים יקימו וינהלו מרכזי התחסנות המוניים במדינות נבחרות באפריקה, יטמיעו אסטרטגיות לעידוד והמרצה להתחסנות של האוכלוסיה, יפתרו לוגיסטיקות וממשקי נתונים, ידריכו מורים בבתי ספר על אודות וריאנט האומיקרון ויסייעו למשרדי הבריאות המקומיים לשלב מנהיגים דתיים מקומיים במאבק בקורונה.

לסיוע טכני כזה בניהול התחסנות יש גם משמעות כלכלית מיידית: חיסונים נגד קורונה בשווי מיליוני דולרים הושמדו בשבועות האחרונים בשל כשלים לוגיסטיים וחוסר ידיעה או ניסיון בחיסון המונים. לפחות 450,000 מנות חיסון הושמדו במלאווי, סיירה לאון, קונגו, דרום סודן ואחרות.

בטנזניה, מאות אלפי מנות חיסון מחכות לאוכלוסיה מהססת. הנשיא מכחיש קורונה, ג'ון מגופולי, שנפטר במרץ השנה, הותיר לנשיאה שהחליפה אותו אתגר עצום בשכנוע 60 מיליון התושבים שקורונה אינה שפעת וכי עליהם להתחסן. בירושלים זה הצליח עם החרדים והערבים בפעילות מקצועית משולבת, בשיתוף משפיענים.

ישראל יכולה להפוך את פוטנציאל הכישלון בשיגור חיסונים בלבד, להצלחה משנה-מציאות אם תנחיל, תוביל ותיישם את העיקרון: חיסון עד לזרוע לא עוצר בנמל התעופה.

ד"ר ינון שנקר הוא יזם בבריאות-גלובלית ומנהל "התחסנות אימפקט מירושלים לעולם"

(המאמר פורסם לראשונה ב"כלכליסט")

נושאים קשורים:  חיסונים,  תרומת חיסונים,  מגיפת הקורונה,  אפריקה,  דעות,  חדשות,  ד"ר ינון שנקר
תגובות