הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בישראל: "מקצוע במצוקה"

ועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת המצב במקצוע הנוירולוגיה בישראל הגישה הבוקר (ג') את הדו"ח המסכם ואת המלצותיה, וביניהן ההמלצה להגדיר את הנוירולוגיה "מקצוע במצוקה".

הוועדה מונתה ב-2021 על ידי המנכ"ל הקודם של משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, ובראשה עמד פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי. מרכזת הועדה היתה ד"ר ענבל צוקר, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות והיו בה נציגי נוספים ממשרד הבריאות ונוירולוגים בכירים. היא נועצה ביועצים-מומחים מיחידות מקצועיות אחרות.

ראש הוועדה, פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוח. "התשתיות העומדות לטובת אזרחי המדינה מפגרות שנים מאחור"

בין המלצותיה העיקריות של הוועדה: הגדלת מספר הנוירולוגים התחומיים בישראל על ידי הקמת קרן מלגות להשתלמויות עמיתים (fellowship) לכלל תחומי הנוירולוגיה, ותוספת הכשרה של כ-300 רופאים נוירולוגים החסרים בישראל, על בסיס גודל האוכלוסיה. כמו כן, הגדלת תקני המתמחים הנוירולוגים למחלקות הנוירולוגיות, יחידות שבץ המוח והמלר"דים.

עוד המליצה הוועדה להשוות את התקינה לאחיות במחלקה נוירולוגית בדומה לתקינה באשפוז פנימי, וכן להסדיר את תקינת כוח האדם במקצועות הבריאות במחלקות, ביחידות שבץ מוח ובמרפאות נוירולוגיות. זאת, לצד הסדרת תעריפים מותאמים לאשפוז ביחידות שבץ מוח, לאשפוז יום נוירולוגי ולפעולות נוירולוגיות אמבולטוריות ותוספת מיטות נוירולוגיות בבתי החולים - 380 מיטות נוירולוגיות חדשות בתקן, כאשר מתוכן 120 יוקצו למיטות ביחידות שבץ מוח בתקן.

בנוסף המליצה הוועדה על הקמת יחידות אשפוזי יום נוירולוגי בבתי החולים לצורך הרחבת המענה הטיפולי, חיזוק ושיפור הרפואה הנוירולוגית האמבולטורית הרב-צוותית בבתי החולים ובקהילה ועל הקמת מועצה לאומית לנוירולוגיה.

המערך הנוירולוגי הארצי - תמונת המצב כיום

מהאיגוד הישראלי לנוירולוגיה נמסרו נתונים על תמונת המצב כיום במערך הנוירולוגי הארצי: בבתי החולים בישראל רק 420 מיטות רשומות, מהן: 349 מיטות נוירולוגיה כלליות, 57 מיטות שבץ מוח (לא כולן ממוקמות ביחידות ייעודיות), 11 מיטות בטיפול נמרץ נוירולוגי ו-3 מיטות ניטור EEG. בתי החולים פועלים עצמאית לפעילות מוגדלת המתבקשת מצורכי התחלואה, אך ללא תקינה הולמת.

בכל נקודת זמן מאושפזים בישראל בממוצע 350 חולים עם שבץ מוח (כמספר המיטות בתקן בכל המחלקות הנוירולוגיות), אך יותר ממחצית מהמאושפזים, אינם במחלקה נוירולוגית. בנוסף, באשפוז בישראל יש רק 5 מיטות אשפוז יום נוירולוגי בתקן. יש חסר ארצי במרפאות נוירולוגיות תחומיות בעיקר בפריפריה. סקר האיגוד העלה כי משך התורים במרפאות התחומיות עומד על בין שלושה לתשעה חודשים ואף יותר.

פרופ' דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגיה. "נמשיך לעבוד במשותף עם גורמי המקצוע ליישום המלצות הדו"ח" (צילום: יח"צ)

האבחנות העיקריות לפי אחוז המאושפזים בנוירולוגיה/ נוירוכירורגיה הן: שבץ מוח או TIAי46.4%, אפילפסיה 39.4%, המיפלגיה/ שיתוק - 36.3%, דימום תוך גולגלתי - 59.1%, מנינגיטיס/אנצפליטיס - 23.9%, מיגרנה/כאב ראש - 47.5%, טרשת נפוצה - 81.6%, נוירופתיה - 27.8%, מחלת פרקינסון 64.3%.

ב-2020 היו בישראל 355 רופאים נוירולוגים מומחים עד גיל 67 – 3.8 ל-100 אלף נפש. נדרשת תוספת מיידית של כ-300 מומחים כאשר היעד הוא לפחות שבעה נוירולוגים בגיל העבודה ל-100,000 נפש.

ב-2020 ניתנו 22 תעודות מומחה בנוירולוגיה, 1.9% מכלל תעודות המומחה שהונפקו בישראל. קיים קושי בגיוס מתמחים בוגרי הארץ, מחסור שהתגבר בשנים האחרונות. סטודנטים וסטז'רים אמנם מתעניינים במקצוע אבל נרתעים בגלל עומס בלתי נסבל של עבודה ושחיקה גדולה, בעוד התגמול על עבודתם נמוך מהתגמול בכל מקצועות הרפואה הפנימיים.

סקר מתמחים בפברואר 2022 של האיגוד הנוירולוגי מצא: מצד אחד - עניין מקצועי רב בתחום, מצד שני רמות עומס וסטרס גבוהות ושכר נמוך ולא הולם. קרוב לחצי מהמתמחים שהשתתפו בסקר מסרו כי לא ימליצו לרופא בתחילת דרכו לבחור בנוירולוגיה להתמחות ולקריירה בחיים.

"דו"ח הוועדה הוא אירוע מכונן לקראת מפנה אמיתי"

עם קבלת הדו"ח אמר פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות: "מקצוע הנוירולוגיה עבר בשנים האחרונות שינויים רבים, ובכלל זה הגדלת היכולות הטיפוליות במצבים דחופים וכרוניים. הוועדה בחנה את יכולתה של מערכת הבריאות לתת מענה רפואי בתחום הנוירולוגיה בעידן הזה. בימים אלה אנו בוחנים את יישום המלצות הוועדה על מנת שהרפואה הנוירולוגית בישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם".

פרופ' יונתן הלוי, יו"ר המועצה הציבורית לתחלואת המוח. "התחלואה הנוירולוגית צפויה להמשיך ולעלות". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

פרופ' יונתן הלוי, יו"ר המועצה הציבורית לתחלואת המוח, ציין כי "יש פער גדול מאוד בין ההישגים המדהימים של הנוירולוגיה, על כל תתי התמחויותיה, בשנים האחרונות, לבין מצב ההתמחויות, התקנים והתשתיות בארץ. תחלואה נוירולוגית מהווה את קבוצת המחלות המובילה בנטל נכות ארוכת טווח ואובדן שנות חיים בריאות, והיא צפויה להמשיך ולעלות. בשל כך יגבר עוד יותר הביקוש לשירותים הנוירולוגיים, הצורך בטיפול נוירולוגי בקהילה, בשיפור התשתיות  בפריפריה ובייעוץ נוירולוגי ברפואת חרום".

לדברי פרופ' הלוי, "דו"ח הוועדה הוא אירוע מכונן לקראת מפנה אמיתי. אני שמח מאוד על כך שהדו"ח והמלצותיו התקבלו בהבנה במשרד הבריאות. המועצה הציבורית, בראשותי, תמשיך לפעול בנושא ותדאג להשאיר את רפואת המח על סדר היום".

פרופ' בורנשטיין, יו"ר הוועדה, הודה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' לוי על מינוי הוועדה ולמנכ"ל הנוכחי פרופ' אש, שאשרר את המינוי וקיבל את הדו"ח. הוא הוסיף: "נפלה בחלקי זכות היסטורית לעמוד בראש הועדה, שמיפתה את מצב רפואת המוח בישראל והציגה יעדים ותכנית לשינוי. הוועדה התמנתה על רקע הדיסוננס הקוגניטיבי: מצד אחד, רפואת המוח הישראלית היא מהמובילות בעולם מבחינת מצוינות רפואית וחדשנות. מצד שני, התשתיות, העומדות לטובת אזרחי המדינה, מפגרות שנים מאחור. אנו מחויבים לשינוי רוחבי במערך הנוירולוגי ברפואה הציבורית בארץ. באשפוז ובקהילה, ודאי נוכח הזדקנות האוכלוסיה והתגברות התחלואה".

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה וחבר הוועדה, אמר: "הרפואה הנוירולוגית עברה מהפכה, ממקצוע אבחוני מצומצם למקצוע טיפולי רחב שמונע, דוחה ומצמצם נכות. המחקר במדעי המוח וטכנולוגיות חדישות מביאים לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים ובמחלות להן בעבר לא היה טיפול, וההזדמנות היא עצומה. עם זאת, מערכת הבריאות הישראלית נותרה מאחור מבחינת תשתיות, מיטות אשפוז, כוח אדם ואמצעים בנוירולוגיה. אני מברך על העבודה המעמיקה בהכנת הדו"ח ונמשיך לעבוד במשותף עם גורמי המקצוע והנהלת המשרד לשם יישומו".