חדשות

פערים משמעותיים בין ערבים ליהודים בהוצאת הקופות על שב"ן

נתוני דו"ח אי השוויון בבריאות: תושבי הפריפריה מבקרים בתדירות גבוהה יותר אצל רופאים | כ-80% מהמועמדים ללימודי רפואה מהעשירונים הגבוהים | ירידה בשיעור הסטודנטים לרפואה מהחברה הערבית

סניף קופת חולים מכבי. צילום: רומן ינושבסקי/ שאטרסטוק

משרד הבריאות פרסם היום (ב') את המלצות הביניים של ועדת העשור לצמצום אי השוויון בבריאות, בראשות פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ואת דו"ח מצב אי השוויון בבריאות וההתמודדות עימו בישראל לשנת 2021.

ועדת העשור לצמצום פערים בבריאות הוקמה על ידי משרד הבריאות על מנת לקבוע אסטרטגיית צמצום פערי בריאות בעשור הקרובה, וזו הגישה לאחרונה את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות. המלצות הוועדה מתחלקות לפעולות לטווח המיידי, לקראת תקציב 2023-2024, לצד קביעת אפיקי שינוי מערכתיים לעשור הבא. כן גובשו תחומי ליבה והמלצות אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם אתגרים המונעים שוויון בבריאות, כגון צמצום פערים בזמינות, נגישות ואיכות השירותים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית ואתגרי הרפואה מרחוק. עוד בהמלצות: סוגיות לאומיות בין-מערכתיות כגון משבר האקלים ומצב החירום בבריאות הנפש בעקבות משבר הקורונה.

שש ההמלצות העיקריות של הוועדה:

  1. קביעת יעדים ומנגנוני מדידה למיגור אי שוויון בבריאות בעשור הקרוב, הכוללים הגדרת יעדים מדידים, אחידים ומשותפים לכלל מערכת הבריאות, הכלת מדדים חברתיים ודמוגרפיים והגברת השקיפות.
  2. מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי ובאשכולות אזוריים, הכוללים הקמת ותקצוב יחידת בריאות סטטוטורית ברשויות המקומיות ומתכללי בריאות באשכולות אזוריים, והקמה, הטמעה והפצה של פורטל בריאותי רשותי.
  3. פיתוח מענים ייחודיים ורב-מערכתיים לאנשים החיים בעוני, הכוללים התאמת המערכת לאוכלוסיות ברמת פגיעות גבוהה: זקנים החיים בעוני, חסרי מעמד, חסרי בית ועוד, ופיתוח כלים דיגיטליים לאוכלוסיה החיה בעוני לרפואה מרחוק, הנגשת מידע ושיפור השירות.
  4. הרחבת שירותים, מיצוי זכויות והגברת ייצוג, הכוללת תכנית לאומית למיצוי זכויות: פתיחת מרכזים דיגיטליים ופיזיים ושותפות עם החברה האזרחית, והסדרת מקצועות הקשורים בקידום בריאות.
  5. חיזוק המשילות במשרד הבריאות לצמצום אי שוויון, הכולל הקמת מנגנון קבוע למיגור גזענות, הדרה והפליה במערכת הבריאות, וקביעת תקציב בסיס קבוע לשיתוף ציבור.
  6. צמצום אי שוויון בשנות החיים הראשונות הכולל תוספת עשרה מרכזים בין-מערכתיים לגיל הרך בדרך לכיסוי ארצי, קביעת מנגנון לעדכון והרחבת כוח אדם בטיפות חלב ואיתור מוקדם.

דו"ח אי השוויון מציג נתונים על התשתיות וכוח האדם במערכת הבריאות, כולל נתונים חדשים על הסטודנטים לרפואה בישראל ובחו"ל וכן נתונים על שימוש בשירותי הבריאות בקהילה, על ההבדלים בין המטופלים בפריפריה ואלו שלא בפריפריה. בנוסף הדו"ח מציג נתונים על אי השוויון הכלכלי בישראל מתוך דו"ח הביטוח הלאומי, נתונים על אי ביטחון תזונתי וסקירת מגמות עיקריות של אי שוויון במדדי בריאות.

כך לדוגמה נמסר בדו"ח כי על פי הנתונים, בכל קבוצות הגיל, נשים בפריפריה מגיעות בממוצע ליותר ביקורים ראשוניים לעומת נשים מחוץ לפריפריה. הפער הגדול ביותר בין מספר הביקורים הראשוניים של מבוטחים בפריפריה בממוצע לאדם למספר הביקורים הראשוניים של מבוטחים מחוץ לפריפריה נצפה בגילי 75-85.

עוד נמצא כי יש פערים משמעותיים בהוצאות הקופות על שירותי ביטוח נוספים של האוכלוסיה היהודית והלא יהודית בישראל. לפי הדו"ח, עלות רפואית נטו לנפש על מבוטח בעל ביטוח שב"ן ביישובים היהודיים והמעורבים גבוהה פי 2.3 יותר מעלות מבוטח עם שב"ן ביישובים הלא יהודיים.

נתון המצביע באופן מובהק על הפערים הקיימים מתייחס לסטודנטים לרפואה. לפי הדו"ח, בין השנים 2005-2021, בממוצע כמעט 80% מהסטודנטים השתייכו לעשירונים 8-10 ויותר מ-50% השתייכו לעשירון העליון. לאורך השנים, שיעור המועמדים הערבים עמד על 25% בממוצע ושיעור המועמדים היהודים והאחרים עמד על 75% בממוצע. בשלוש השנים האחרונות אחוז המועמדים הערבים ירד ועומד על 20% ואילו אחוז המועמדים היהודים גדל ועומד על 80%.

שיעור הרופאים הפעילים בישראל עמד בשנת 2020 על 3.31 רופאים לכל 1,000 נפש, שיעור זה מהווה עלייה במספר הרופאים הפעילים לעומת שנת 2018, אז עמד על 3.2. יחד עם זאת הוא עדיין נמוך ב-0.34 נקודות מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על כ-3.65 רופאים לאלף נפש.

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, אמר בעקבות פרסום הדו"ח, כי "דו"ח אי-השוויון בבריאות מצביע על פער משמעותי בין מגזרים, מקום מגורים ויכולת השתכרות. פערים חברתיים וכלכליים הם עדיין גורם מפתח בנגישות לבריאות. פערים בבריאות הם לא רק כשל מוסרי, אלא פגיעה של ממש בחוסן לאומי. לא מדובר בבעיה של אוכלוסיות מוחלשות, אלא סוגיה עם השלכות רחבות הפוגעת בכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. צמצום אי השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הוסיף כי "משרד הבריאות פועל כל העת לצמצום פערי בריאות במדינת ישראל, תוך התייחסות לסיבות הגורמות לכך, זאת במטרה שכל אחד יוכל לממש את מלוא זכויותיו ולקבל את השירות המתאים ואת הטיפול הנדרש לו במערכת הבריאות".

נושאים קשורים:  אי שווין בבריאות,  פרופ' נדב דוידוביץ',  חדשות,  משרד הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
15.11.2022, 05:29

מערכת הבריאות בישראל הופכת פחות שיויונית ובעיקר פחות צודקת. עכשיו מה, זו דעה שניתן להתווכח איתה מבחינה ערכית. מה שקשה יותר להתווכח איתו הוא ההשלכות הכלכליות, החברתיות לטווח ארוך. ככל הנראה אי שוויון שהינו קיצוני מאוד לא יביא לחוסן חברתי ולאומי. מערכת הבריאות היא רק דוגמה.

אנונימי/ת
15.11.2022, 08:55

המחכר מאוד פרובוקטיבי ונראה פייקי. אם ישנה ירידה בסטודנטים לרפואה ערבים מאיפה רוב הרופאים ואחים/ות בקהילה דווקא ערבעים? בכל בבתי חולים מאושפזים יותר ערבעים מיהודים - על איזה אי שוויון מדובר?! העניין לא צריך לעלות על הפרק בכלל. אם כבר אז יש צורך לעשות שוויון בפסיכוטסט לפקולטה לרפואה, היום לערביים יש עדיפות שמתבטאת בציון יותר נמוך המאפשר להתקבל ללימודי רפואה בארץ, זה לא סוד וזה אי שוויון.

07.01.2023, 19:11

קישור לעיקרי הדו"ח: https://www.gov.il/BlobFolder/news/14112022-02/he/NEWS_misc_files_inequality-2021-t.pdf

הערה לגבי פערי העשירונים מבחינת המועמדים לרפואה: הבעיה היא כמובן במערכת החינוך (גן, יסודי, תיכון). הכניסה מערכת ההשכלה הגבוהה היא שלב מאוחר מדי לתיקון.
והערה לגבי מדדים ויעדים: חשוב שמדדי העל יהיו כוללניים ובלתי ניתנים למניפולציה ככל הניתן. מציע למדוד שינויים מתמשכים, לאוכלוסיות המטופלים השונות, ב: 1. תחושת-בריאות-סוביקטיבית. 2. שיעור פניות לרפואה דחופה 3. תמותה שנתית מכלל-הסיבות