במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Saudi Medical Journal ביקשו החוקרים לחקור את ההשפעה של אורך צום טרום ניתוחי על הכבד, וזאת במסגרת של מודל איבר מרוחק של פגיעת איסכמיה-רה-פרפוזיה (ischaemia-reperfusion – IR) של הכליה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר זה חולקו הנבדקים לאחת מ-3 קבוצות - בקבוצה א' בוצעה לפרוטומיה בטנית לאחר 12 שעות של צום טרום ניתוחי ללא כל נזק IR. בקבוצה ב' בוצעה לפרוטומיה בטנית לאחר 12 שעות של צום טרום-ניתוחי עם נזק IR. בקבוצה ג' בוצעה לפרוטומיה בטנית עם נזק IR לאחר שעתיים של צום טרום ניתוחי. אפופטוזיס, גודש, ניוון בלון, פליאומורפיזם גרעיני וחדירת לויקוציטים נבדקו בבדיקות היסטופתולוגיות. הערכה ביוכימית כללה רמות TNF-αי(tumor necrosis factor-alpha), אינטרלוקין (IL)-1 בטא, IL-6 ו-IL-10.
תוצאות המחקר הדגימו הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות ברמות IL-10 לאחר הניתוח (p=0.020). קבוצה ג' הדגימה רמות נמוכות משמעותית של הסמן, וזאת בהשוואה לקבוצות א' ו-ב' (p=0.021). שיעורים דומים של פולימורפיזם גרעיני קל הודגמו (ללא הבדל מובהק סטטיסטית) בין הקבוצות (p>0.167). הבדל מובהק סטטיסטית הודגם בין הקבוצות בציוני הגודש (p<0.001), עם ציון נמוך יותר בקבוצה ג' מאשר בקבוצות א' ו-ב' בהן נרשמו ציונים דומים (p<0.001, p=0.017).
מתוצאות מחקר זה עולה כי יתכן ולצום טרום ניתוחי קצר מועד, השפעה מגנה על רקמת הכבד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
