מנהלי קופות החולים מדווחים על הוצאות חריגות

מנהלי קופות החולים מדווחים כי העומס במערכת הבריאות עובר לקופות, בעקבות צמצום הפעילות בבתי החולים בשל ההתמודדות עם כמות הנפגעים וההיערכות לבאות.

בכתבתה של עדי כהן אתמול (ב') בדה מרקר, בהנהלות קופות החולים מעידים כי העומס המגולגל אליהן מורגש, אך בינתיים במידה מתונה בלבד משום שרבים מעדיפים לדחות טיפולים רפואיים שאינם דחופים. ההערכות הן כי בדומה לתקופה שאחרי מגיפת הקורונה, גם אחרי המלחמה המעצור הזמני הזה בפעילות השוטפת של מערכת הבריאות יגבה מחיר.

בבתי החולים בצפון ובדרום מצמצמים פעילות על ידי העברת מאושפזים לטיפול בקהילה או לבתי החולים במרכז. בנוסף, הפעילות האמבולטורית והאלקטיבית נעצרה. לצד זאת, בקופות החולים סגרו עשרות מרפאות בשבועיים האחרונים בשל המתיחות הבטחונית.

לפי נתוני משרד הבריאות, בקופת חולים כללית נסגרו כ-179 מרפאות ברחבי הארץ, עשרות מרפאות ובתי מרקחת נסגרו גם בקופות האחרות, רובם בדרום, בשל היעדר מיגון או גישה אליהם. בקופות מפנים כעת את המשאבים בעיקר למפוני העוטף ומקימים מרפאות ניידות בריכוזי המפונים וכן פועלים לעיבוי שירותי האונליין למבוטחים, גם לצורכי שגרה.

אלי כהן, מנכ"ל "כללית", אמר כי "המישור הראשון והקריטי ביותר שבו פועלת הקופה כעת היא במענה ליותר מ-100 אלף התושבים שפונו והתפנו מיישובי הדרום לעשרות מוקדים ברחבי הארץ". בכל אחד מהמוקדים האלה הקימה הקופה מרפאה ניידת שתיתן מענה ראשוני בנושאי רפואה כללית, סיעוד, תרופות ובריאות הנפש.

סיגל דדון לוי, מנכ"לית "מכבי", ציינה כי הקופה הקימה תשתית של שירותים רפואיים מרחוק והורידה חסמים בפניות דיגיטליות של מטופלים, כמו הצורך להגיע פיזית לרופא אם לא ראית אותו במשך שנה, או ההכרח בכרטיס דיגיטלי לקבלת שירות.

"האירוע הזה פוגש את מערכת הבריאות, שענף קופות החולים בתוכה, עם גירעון של שני מיליארד שקל לפחות. לצד זה, ישנו גם מחסור גדול בכוח אדם וכן זמני המתנה ארוכים מאוד לשירותים רפואיים, מצב שרק הידרדר מאז 2010", אמר ל"דה מרקר" חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית. לדבריו, "אנחנו עומדים מול לא מעט הוצאות והתחייבויות חריגות, בעיקר בהרחבת פעילות המוקדים שלנו והמרפאות שכל הקופות פתחו במלונות שבהם משתכנים מפוני עוטף עזה והסביבה".