תזונה דלת פחמימות (LCD: low-carbohydrate diet) בחולי סוכרת סוג 2 (T2D) מפחיתה אמנם את ה-HbA1c של החולים, אך יתכן והצריכה הגבוהה של שומן הקשורה לתזונה זו עשויה להשפיע לרעה על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בחולים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology' החוקרים בדקו כיצד LCD ללא הגבלה קלוריות ועשירה בשומן משפיעה על תפקוד האנדותל ועל סמנים של דלקת בדרגה קלה בקרב חולי T2D, במשך 6 חודשים בסך הכל.
לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר (RCT: randomized controlled trial) בתווית פתוחה, במסגרתו נאספו 71 חולי T2D אשר הוקצו באקראי, 2:1, ל-LCD (< E% 20 פחמימות, %E 50-60 שומן), או למשטר תזונתי שהוגדר כביקורת (E %50-60 פחמימות, %E 20-30 שומן), למשך שישה חודשים.
לצורך הערכת ה-Flow-mediated vasodilationי(FMD) והרחבת כלי דם (וזודילטציה) בעקבות מתן ניטרוגליצרין (NID: nitroglycerine-induced vasodilation), החוקרים השתמשו באולטרסאונד בעורק הברכיאלי. בנוסף, החוקרים ערכו מדידות של אינטרלוקין-6 (IL-6) וחלבון מגיב C ברגישות גבוהה (hsCRP) בפלזמה של המשתתפים. ההערכות בוצעו בבסיס המחקר (n = 70) וכן לאחר שישה חודשים (n=64).
מתוצאות החוקרים עולה כי ה-FMD וה-NID לא השתנו בקרב שתי הקבוצות לאחר שישה חודשים, וכי לא נצפו הבדלים בין הקבוצות מבחינת השינוי ב-FMDי(p = 0.34) או ב-NIDי(p = 0.53) בתגובה להתערבויות. עוד נמצאו כי רמות ה-hsCRP וה-IL-6 של המשתתפים ירדו רק בתגובה ל-LCD (שתיהן p < 0.05). עם זאת, ובהשוואה של שינויים לאורך זמן עם דיאטת הביקורת, ה-LCD לא הפחיתה את רמות ה-IL-6 (p = 0.25)או ה-hsCRPי(p = 0.07). היעדר השינויים ב-FMD וב-NID כתגובה ל-LCD נותרו לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
החוקרים מסכמים כי אימוץ משטר תזונתי מבוסס LCD ועתיר שומן למשך שישה חודשים לא השפיע לרעה על תפקוד האנדותל או על הסמנים שנבדקו להערכת דלקת בדרגה קלה בקרב משתתפי המחקר. החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם מרמזים על כך שגישה תזונתית זו אינה מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
