מערכת החיסון נחלקת באופן גס לשניים – המערכת המולדת, שהיא המחסום הראשון בפני מחוללי מחלות, והמערכת הנרכשת, הנכנסת לפעולה מאוחר יותר ומגיבה באופן ממוקד יותר. המחקר הנוכחי התמקד במערכת המולדת. תאי הדם של מערכת החיסון נוצרים במח העצם, הנמצא בחלק הספוגי של העצם.
עוד בעניין דומה
ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחרי היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם היא עקבה באמצעי הדמיה שונים ובהם MRI של היצור החי (In vivo magnetic resonance imaging).
במחקר, שנערך בעכברים, והתפרסם במגזין המדעי ACS Nano, נבדקה השפעתה של דלקת ברמות שונות על היווצרות תאי הדם. הממצאים: ככל שהדלקת עזה יותר כך נוצרים במח העצם יותר תאי תאי דם חיסוניים. במילים אחרות, הגוף מגיב לזיהום ביצירת דלקת – הוא מגדיל את כמות תאי הדם החיסוניים כדי שיגיבו לזיהום.
המסקנה היא שמח העצם אינו רק "מפעל תאים" – ככל שהדלקת חריפה יותר, הוא מגיב בהגדלת כמות תאי הדם החיוניים וספיגה מוגברת של ננו-חלקיקים.
מבחינה יישומית, גילוי זה יאפשר לעקוב בצורה מדויקת יותר אחר תאי החיסון. המחקר גם מדגיש את הפוטנציאל של אותם חלקיקים ננומטריים בהסעת תרופות, מה שרלוונטי במגוון מחלות ובהן סרטן, מחלות לב ומחלות ניווניות.
לדברי ד"ר ונדורנה, "כעת נוכל לספק לרופאים כלי יעיל לזיהוי מוקדם של דלקות על סמך מעקב אחרי מח העצם. אנחנו מאמינים שתגלית זאת תשפר משמעותית את האופן שבו רופאים מאבחנים מחלות שונות, מה שיוביל לטיפול מותאם אישית ויעיל יותר.
החוקרת, ד"ר קתרין ונדורנה, חברת סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מאז ספטמבר 2020, השלימה תואר ראשון ושני ברפואה וטרינרית באוניברסיטת גנט, בלגיה, ודוקטורט במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה הרווארד. במסגרת פעילותה קיבלה ד"ר ונדורנה תואר פרופסור משנה במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת איינדהובן, הולנד, ופעלה כמדענית אורחת במעבדת נאמן במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
