במסגרת החלטת ממשלה מינואר השנה להפחית 15% מהתקציב שהוקצה לשנת 2024 ואילך, יקוצץ סכום של כ-100 מיליון שקל מהתכנית הרב שנתית לשיפור הבריאות בחברה הערבית ולצמצום חוסר השוויון, שעליה הוסכם בשנת 2021. אולם, גם בשנים קודם לקיצוץ לא הועברו כל הסכומים שאמורים היו להגיע לתכנית. כך עולה מדו"ח שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
עוד בעניין דומה
משרד הבריאות מזהיר כי הקיצוץ עלול לפגוע באיכות החיים ובשנות החיים הבריאות של האוכלוסיה הערבית ובין השאר ציין כי צפויות דחיות בהקמה ושדרוג של שירותי בריאות חדשים ביישובים ערביים, פגיעה בתכנית הגנטיקה ותכנון המשפחה ובשירותי בריאות הנפש.
המשרד הביע חשש מיוחד לגבי המשך פעילותן של 21 יחידות הבריאות שהוקמו ביישובים הערביים. לדברי המשרד, "בקיצוץ התקציב ישנו סיכון משמעותי באי ההמשכיות של פעילות יחידות הבריאות בשלטון המקומי, דבר אשר עלול לפגוע גם בהמשכיות התעסוקתית של מנהלי היחידות. חשוב להגיד כי המנהלים שנבחרו נחשבים לאחת העתודות המשמעויות ביותר שנכנסו לרשויות המקומיות והצליחו יחסית בזמן קצר להשתלב במבנה הארגוני ולהוביל תהליכים משמעותיים".
עוד ציינו במשרד הבריאות כי צמצום המסגרת התקציבית עלול להשליך על היכולת להרחיב את שעות הפעילות של קופות החולים ביישובים הערביים, לפגוע באוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה הערבית וכן באמון האוכלוסיה במשרד הבריאות.
פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר משותף של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל ויו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית, אמר כי אחת המטרות של התכנית המערכתית, המלווה במחקר ובתכניות פיילוט בתחום הבריאות, היא התאמה טובה יותר של שירותי הבריאות למאפייני האוכלוסיה הערבית וצמצום הפערים בתוצאות הבריאות. לדבריו, קיצוץ בתקציב התכנית עלול להפחית מהמשאבים המוקצים לטובת התכניות הנכללות וכן מהמוטיבציה לקידום הנושא.
עוד ציין פרופ' בשאראת כי "התקציב עליו הוחלט בסך 650 מיליון שקל נמוך מתקציב המטרה שעמד על מיליארד שקל, וקיצוץ של 15% נוספים בו עלול להביא לפגיעה בתכניות הפיילוט, במבחני התמיכה ובפרויקטים שהוחל בהם לקידום הבריאות בחברה הערבית וכך גם בתוצאות התכנית כולה. יש לזכור, כי בשל התחלואה הכרונית הגבוהה בקרב האוכלוסיה הערבית, עלויות האשפוז גבוהות ביחס לאוכלוסיה היהודית, ולכן יש חשיבות רבה להשקעת תקציבים במניעה ובצמצום פערים. צמצום בתכניות אלו ופגיעה בהן עלול להוביל, בסופו של דבר, לתוצאה הפוכה של הגדלת ההוצאה הציבורית על בריאות".
התכנית, שאושרה באוקטובר 2021, תוקצבה ב-650 מיליון שקל, בין השאר עבור הורדת תחלואת הסוכרת והשמנת יתר והפחתת שיעור המעשנים באוכלוסיה הערבית. במסגרת התכנית הוקמו יחידות בריאות ב-21 רשויות מקומיות ערביות והופנו משאבים למניעת תחלואה ובדיקות סקר. יחד עם משרד הבריאות גובשו יעדים כמו טיפול בילדים עם עודף משקל וכן העלאת שביעות הרצון משירותי מערכת הבריאות.
התכנית הגדירה שינויים מבניים בתקציבים וברגולציה כדי לאפשר הקמת תחנות טיפות חלב נוספות ביישובים הערביים וסלילת מסלולי הליכה ביישובים אלה. זאת, לצד מתן תמריצים לקופות החולים להגדלת המטפלים דוברי הערבית במערך בריאות הנפש. התכנית ביקשה גם להגדיל את מספר הטיפולים בתחום בריאות האישה ולפעול לצמצום תמותת התינוקות בחברה הערבית, הגבוהה פי שניים ויותר לעומת החברה היהודית.
התכנית תוקצבה לשנים 2022-2026, ולפיה 350 מיליון שקל יועברו ממשרד האוצר ו־300 מיליון שקל יועברו ממשרד הבריאות. דו"ח שנכתב ופורסם לאחרונה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי כבר בשנים 2022-2021, עוד בטרם לקיצוץ בסך 15%, לא הועבר למשרד הבריאות תקציב תוספתי בסך של 20.5 מיליון שקל, שעל פי החלטות הממשלה היה על משרד האוצר להעביר לו. בשנת 2023 הועברו לטובת התכנית 22 מיליון שקל במקום 40 מיליון שקל.
באשר לחלקו של משרד הבריאות, בשנת 2022 אמור היה משרד הבריאות להקצות לטובת התכנית 60 מיליון שקל מתקציבו, אולם הוא הקצה 44.4 מיליון שקל, כלומר 74% מהתקציב שאמור היה להיות מוקצה באותה שנה. המשרד לא מסר את הסיבות לכך. בשנת 2023 הקצה המשרד את מלוא הסכום, 60 מיליון שקל, לטובת התכנית.
לפיכך, על פי הדו"ח, עוד לפני הקיצוץ בגובה 15% שיוחל מהשנים 2024 ואילך, לא הועברו לתכנית זו 54.1 מיליון שקל (38.5 מיליון תוספתי ועוד 15.6 מיליון שקל מתקציב משרד הבריאות) שעל פי החלטות הממשלה אמורים היו להתקבל בשנים 2023-2022.
במשרד האוצר, לעומת זאת, סבורים: "הקיצוץ לא צפוי להשפיע על המרכיבים שבליבת התכנית - הרחבת תשתיות ושיפור השירות שקופות החולים מספקות ביישובי החברה הערבית. הקיצוץ לא צפוי להשפיע באופן מהותי על עיקרי התכנית, שצפויה לממש את יעדיה גם לאחר הקיצוץ".