כמעט שליש מילדי ישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה

כמעט שליש (31%) מילדי ישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה. תמונת מצב זו עלתה בדיון משותף לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת הבריאות של הכנסת בשבוע שעבר.

על פי הנתונים שהוצגו בדיון, 12.8% מהילדים מוגדרים כסובלים מהשמנה ותחזיות משרד הבריאות מצביעות על מגמת החמרה לכדי 17% בשנת 2030. הנתונים חמורים במיוחד במגזרים מוחלשים, כאשר על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-40% מהחברה החרדית והערבית מתקשים לממן מזון בריא ול-60% מהחברה הערבית אין ביטחון תזונתי.

מקור: משרד הבריאות

מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, הציגה בדיון נתונים נוספים לפיהם בני נוער נמצאים בסיכון גבוה לבעיות בריאות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם; אחד מכל חמישה ילדים בני שש סובל מעודף משקל ועוד. יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, פרופ' איתמר רז, אמר כי ילדים בישראל צורכים בממוצע 30 כפיות סוכר ביום, פי חמישה מהכמות המומלצת העומדת על שש כפיות.

ממצגת משרד הבריאות עולה כי חלה ירידה בשיעורי ההנקה, שהיא גורם מגן משמעותי, המפחית ב-26% את הסיכון להשמנה בבגרות. המצב הוחמר עוד יותר בעקבות המלחמה, כאשר שליש מהאוכלוסיה דיווח על עלייה במשקל ובקרב מפונים אף נרשמה עלייה של 38%.

העלות הישירה והעקיפה של השמנה מוערכת ב-20 מיליארד שקל בשנה, המהווים 1.4% מהתמ"ג. ההוצאות הישירות מהוות 9.55% מההוצאה הלאומית לבריאות, כאשר עלות הטיפול במחלות הנלוות להשמנה מגיעה לכ-60-70 מיליארד שקל בשנה.

מקור: משרד הבריאות

נתונים נוספים שעלו מהמצגת שהציג משרד הבריאות בדיון מראים כי הילדים מושפעים מחשיפה מוגברת לפרסום מזון לא בריא ברשתות החברתיות.

ד"ר מגנאזי הציגה את ההתקדמות שנעשתה בטיפול בהשמנת ילדים. בין השאר, בשנת 2024 נרשם גידול של 28% במספר הילדים עם השמנה שטופלו על ידי מנהל מקרה (תזונאי מוסמך) וגידול של 48% במספר הטיפולים בצוות רב-מקצועי במרפאות השמנה לילדים. מערכת הבריאות מציעה כיום מגוון שירותים לטיפול בהשמנת ילדים, כולל מערך תמיכה בקופות החולים, שירותי תזונה בטיפות חלב, מוקד ייעוץ להנקה ותכניות ייעודיות למגזרים שונים.

כמו כן הוצגו מטרות התכנית הלאומית למניעת השמנה וסוכרת בילדים והוריהם לחמש השנים הקרובות, הכוללות העלאת המודעות לבעיה, פיתוח הרגלים בריאים כבר בגיל הרך, הנגשת תזונה בריאה לילדים ולמשפחותיהם והקטנת התחלואה באמצעות הנגשת תרופות. ד"ר מגאנזי הציגה פתרונות של הסברה והטמעת תכניות קידום בריאות, שינוי סביבת מזון, ניטור ומעקב וזמינות שירותים לציבור החל מההריון ועד לטיפול משפחתי.

שר הבריאות אוריאל בוסו הצהיר כי משרדו מחויב לנושא ולא יזניח אותו למרות תקציב נמוך להסברה. לדבריו: "נושא ההשמנה מבחינתנו הוא חירום. קיימים חוקים אבל אין בהם אכיפה". השר ציין שורת צעדים שהמשרד נוקט בה: "רגולציה של תעשיית המזון, מניעת פרסום מזון, סידור מרכולים בצורה בריאה, סימון מוצרים כמו המדבקה האדומה, מתן תמיכה לקופות החולים לפעילות בקהילה. עוד ציין כי בימים אלה נבחנים צעדים נוספים בנוגע לפרסום מזון מזיק והטלת מס על משקאות ממותקים. "כשמדברים על מס, והכסף לא הולך למניעת התופעה, מפספסים. זה כמו שייקחו מס על לחם לבן כי הוא פחות בריא מלחם מקמח מלא ואז יבנו בכסף הזה כבישים. כשלא לוקחים את הכסף לצורך זה - מפספסים", אמר השר בוסו.

יו"ר וועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, אמר כי "התקצוב שישראל משקיעה בחינוך לבריאות מגרד את ה-40 מיליון שקל מלמטה. התחלואה עולה 25 מיליארד שקל". במענה לטענת נציגת משרד האוצר גאיה כי "חלוקת התקציב נעשית בתוך המשרד לפי התיעדוף שלו", השיב ח"כ משריקי: "כשאתם רוצים, אתם יודעים לדרוש מהמשרדים לתקצב תחום מסוים".

בסיכום הדיון קראו הוועדות לקדם בדחיפות הקמת גוף לאומי למניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער, שיכלול נציגי משרדי ממשלה, חברה אזרחית, רשויות מקומיות וארגוני הורים.