פערים במזה"ת: מסמך נדיר מרופא ישראלי ורופאות ממדינות שכנות

בדרך כלל, השוואות בין מדינות המזרח התיכון נוגעות להיבטים של מלחמה ופוליטיקה, מבנה שלטון, דת וסוגיות חברתיות, אבל שיתוף פעולה יוצא דופן בין הרופא הישראלי פרופ' אלון הרשקו מ"הדסה", מומחה באלרגיה ואימונולוגיה וברפואה פנימית, יו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל מחלקה פנימית ג' ב"הדסה עין כרם", ובין רופאים ממדינות אחרות במזרח התיכון, שהתחיל בכנס בינלאומי בתחום האלרגיה, הוליד מאמר מרתק שדן בפערים בתחום הבריאות בין מדינות המזרח התיכון.

המאמר, שפורסם ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology Global וממצאיו הוצגו בסוף השבוע האחרון בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית שנערך בירושלים, סוקר הבדלים בשירותי הבריאות ובמדדי בריאות בין המדינות, בהשפעת מדיניות ממשלתית במדינות אלו, מצב חברתי, כלכלי וסביבתי.

מספר פרופ' הרשקו: "בסדנה שנערכה בתחילת 2024 בוושינגטון DC במסגרת כנס האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, בו השתתפו מומחים באלרגיה מכל העולם, הצגנו רופאים ממדינות המזרח התיכון את אתגרי הבריאות במדינותינו והתייחסנו לתחום האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית במטרה לשתף פעולה ברמה הבינלאומית.

"ישבנו על הפודיום: רופאה מלבנון המתגוררת בביירות, רופאות ממצרים ומאיראן המתגוררות כעת בארה"ב ואני שגר בירושלים. בתיווך נשיא האקדמיה האמריקאית לאלרגיה ואימונולוגיה, סוכם מראש כי נמנע כולנו מהתבטאויות פוליטיות ונעסוק נטו בענייני רפואה ובריאות.

"זה היה מרגש לשבת לצד נשים רופאות מהצד השני של הגבול ולנהל שיח מכבד. התגובות בקהל היו נהדרות והפכנו לאטרקציה של הכנס. לאחר הפאנל המשותף לחצנו ידיים. הסכמנו כולנו שנכתוב יחד מאמר משותף, כמותו לא נכתב מעולם, על אתגרי הרפואה והבריאות במדינותינו".

המאמר משווה בין מערכות הבריאות באיראן, לבנון, מצרים וישראל, בהסתמך על פערים בתחום הבריאות, הנובעים משונות דמוגרפית, נתוני כלכלה ומדיניות, רמת ההשכלה, השפעות תרבותיות, נגישות למידע, זמינות שירותי רפואה, שיעורי תמותה בתחלואות נבחרות כמו אסתמה, השפעת הסכסוכים האזוריים ועוד.

המסקנה המרכזית במאמר היא כי חרף השוני בין מערכות הבריאות של ארבע המדינות, יש דמיון ביניהן בגורמים לפערי בריאות, הקשורים לגורמים חברתיים, ועם העובדה שהסכסוכים באזור הים התיכון מוסיפים מורכבויות רבות. עיקר המידע העולה מהמאמר:

מצרים

במאמר מתואר האתגר הבריאותי הגדול במצרים, הקשור לעומס כבד על משאבי הרפואה הציבורית. מצוין כי כ-95% מ-113 מיליון תושביה חיים בצפיפות רבה ברצועה צרה סביב נהר הנילוס והדלתא, עם ממוצע של 1,540 איש על כל קמ"ר.

פילוח גיל האוכלוסיה הוא דמוי פירמידה: 32.5% ילדים, 62.5% מאזרחיה הם בגיל העבודה ו-5% מבוגרים. התוצאה היא שיותר משאבי בריאות מוקצים לאוכלוסיה מצרית צעירה על חשבון מבוגרים וקשישים.

ההשקעה בבריאות במצרים עומדת רק על 4% מהתמ"ג (כ-150 דולר לנפש). המדינה מייבאת את רוב התרופות ולעתים קרובות ניכר מחסור בתרופות חיוניות, אפילו בערים הגדולות. הריבוי הטבעי המהיר מהווה נטל כבד על משאבי הבריאות במצרים ומביא לפערים גדולים בזמינות הטיפול הרפואי בקרב האוכלוסיה.

פערי הבריאות במצרים מושפעים בעיקר ממצב כלכלי. כ-30% מהאזרחים מוגדרים כעניים וצורכים שירותי בריאות חינמיים רק במרפאות ציבוריות ובבתי חולים ממשלתיים. במצרים ניכר גם פער בין מצב הבריאות של תושבי העיר מול הכפר ובין מצרים עילית למצרים תחתית.

תוחלת החיים הממוצעת במצרים נמוכה יחסית ועומדת על פחות מ-73 שנה. שיעור תמותת ילדים מתחת לגיל חמש עומד על 42 מקרי מוות לאלף לידות במצרים העליונה הכפרית, לעומת 20 מקרי מוות בממוצע לאלף לידות בסביבה עירונית.

מחסור ברופאים - למרות 30 בתי ספר לרפואה ובהם 70,000 סטודנטים, יש במדינה מחסור חמור ברופאים. עשרה רופאים בלבד לכל 10,000 תושבים (לעומת ממוצע עולמי של 32 רופאים ל-10,000 נפש).

זיהום האוויר והאורבניזציה הם גורם מרכזי בתחלואה. מפעלים מזהמים רבים ממוקמים באזורים המאוכלסים בצפיפות וגורבים לריבוי מחלות.

בשנת 2018 החלה במצרים רפורמה מקיפה במערכת הבריאות, שמטרתה לחזק את שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי בתחומי הבריאות לבין הפרטי, ולחזק את התעשיה הפרמצבטית כדי לצמצם את המחסור החריף בתרופות ולהגדיל ייצור של אריזות תרופות במדינה.

ישראל

עם אוכלוסיה של כמעט עשרה מיליון תושבים (74% יהודים, 21% ערבים ו-5% אחרים), מערכת הבריאות בארץ ברובה ציבורית ומתקדמת, כאשר מדדי הבריאות גבוהים. המערכת מבוססת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי מ-1994, המספק כיסוי בריאות כללי לכלל אזרחי המדינה, על בסיס עקרונות צדק, שוויון ועזרה הדדית, ללא אפליה גזעית או דתית.

מרכז  המדינה – גוש דן ואזור ירושלים – מאוכלס בצפיפות רבה יותר מאשר הצפון והדרום, ויש לכך השפעה על הקצאת משאבי הרפואה.

בתחום האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית, סל הבריאות בישראל כולל מגוון בדיקות אבחונים, תרופות, טיפולים ביולוגיים, שירותי אימונותרפיה ועוד. עם זאת, תכניות להפחתת אלרגיה למזון (דה-סנסיטיזציה) לא נכללות בסל ומחויבות בכיסוי פרטי.

למרות היתרונות הניכרים ביחס למדינות האזור, המערכת הישראלית מתמודדת עם פערי אי שוויון עקב הקצאה לא שוויונית של משאבים בין מרכז לפריפריה ובין אוכלוסיות שונות (למשל, תוחלת החיים באוכלוסיה הערבית נמוכה מזו של האוכלוסיה היהודית).

ישראל גם מתמודדת עם סדרת אתגרים, בהם: קושי במענה רפואי מספק והולם לאוכלוסיה המבוגרת, עם מחלות רקע קשות, מעבר של שירותי רפואה בכיסוי ציבורי לפרטי ומחסור גובר בכוח אדם רפואי, למשל מחסור חריף ברופאים יועצים לאלרגיה ואימונולוגיה.

לבנון

מדובר במדינה קטנה שיותר ממחצית מאוכלוסייתה ענייה ועם מערכת בריאות פרטית ולא מוסדרת, שרבים מתושביה נאלצים לשלם מכיסם עבור טיפול רפואי או באמצעות חברות ביטוח פרטיות. משבר כלכלי חמור, בעיקר מאז 2019 העמיק את העוני, המגיע ל-44% מהאוכלוסיה. 80% מהתרופות בלבנון מיובאות ורבות מהן יקרות ולא נגישות.

רופאי האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית בלבנון הוכשרו בארה"ב או באירופה, בשל היעדר תכנית התמחות במדינה. זיהום האוויר במדינה גבוה מאוד ומחמיר מחלות נשימה ואלרגיות. לבנון מתאפיינת בתחלואה גבוהה בתחומי האלרגיה. כך למשל, כמעט 4% מילדי בתי הספר סובלים מאלרגיה למזון, 8.3% מאוכלוסייתה עם אסתמה, 45.2% עם נזלת אלרגית ו-12.8% עם אקזמה.

איראן

אוכלוסיית המדינה מונה כ-89 מיליון, כ-24% מתחת לגיל 14. הטופוגרפיה הגיאוגרפית מגוונת וכוללת מדבריות יבשות, אזורים הרריים ואזורים הסמוכים לחופי הים הכספי והמפרץ הפרסי. האקלים מגוון – ממדבריות ועד אקלים קר בצפון.

איראן מתאפיינת בפערים משמעותיים בשירותי הבריאות והתחלואה בין אזורים כפריים לעירוניים. באיראן יש השקעה רבה במחקרי אי-שיוויון בבריאות כתוצאה משיתוף פעולה בין הממשל האיראני לארגון הבריאות העולמי. המחקרים השונים מזהים חלוקה לא שוויונית של משאבי הבריאות במדינה, בעיקר פערים בין אזורים מוחלשים ורחוקים גיאוגרפית.

למצב הכלכלי יש השפעה ישירה על תוחלת החיים, על איכות החיים ועל שכיחות מחלות לא מידבקות, כמו סוכרת ואסתמה. שיעור האסתמה בקרב מבוגרים באיראן הוא גבוה, ומגיע ל-9%-8%, בעיקר בקרב קשישים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה, אשר נחשפו בחייהם לעישון. ניכרים הבדלים גיאוגרפים בשכיחות האסתמה, כאשר השכיחות גבוהה יותר באזורי עוני. גם שכיחות הנזלת האלרגית באיראן גבוהה מאוד ומגיעה ל-23.51%.

פרופ' הרשקו מסכם: "הפרסום הזה מוכיח שלמרות המתח המדיני והצבאי במזרח התיכון, אפשר להגיע להידברות על בסיס רפואי ודאגה לציבור החולים והמטופלים. אין לדעת אם נוכל לקדם שיתופי פעולה, אולם בהחלט שווה להילחם על כך".