במאמר שפורסם בכתב העת The Egyptian Journal of Internal Medicine, החוקרים ביקשו לקבוע את ההתייצגות הקלינית ואת התוצאה של דיפתריה במטופלים שאושפזו ב-Yobe Specialist Hospital Potiskum בYobe State, הנמצא במזרח ניגריה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר תצפיתי שכלל מקרים רציפים של דיפתריה שאושפזו ביחידה לטיפול בדיפתריה בבית החולים. החולים התקבלו מה-27 במאי עד ה-30 באוקטובר 2023.
סך הכל 640 חולים אושפזו, עם גיל חציוני של 9 (1-62), כאשר גברים היוו 350 (54.6%) מכלל המשתתפים. תוצאות המאמר הדגימו כי רק 9 (1%) מהחולים התחסנו. מאפיינים קליניים שכיחים כללו פסאודוממברנה (90.7%), חום (79.7%), כאבי צוואר (78.3%), לימפדנופתיה צווארית גסה (69.1%) וכאב גרון (44.2%). שיעור התמותה היה 7%, גבוה יותר במטופלים בגיל < 5 שנים (8.4%) מאשר 5-14 שנים (7.4%) ו ≥ 15 שנים (2.2%), בהתאמה. סיכון בלתי תלוי למוות כלל עיכוב בהתייצגות (יחס סיכויים מותאמים = 1.21, רווח בר סמך של 95% [1.10, 1.42], p < 0.001), הקאות (יחס סיכויים מתואם = 3.6, רווח בר סמך של 95% [1.36, 9.6], p = 0.01), דימום מפתחים (יחס סיכויים מותאמים = 3.76, רווח בר סמך של 95% [5.76, 6.98], p < 0.001), עירוי דם (יחס סיכויים מותאמים = 8.12, רווח בר סמך של 95% [3.34, 19.74], p < 0.001), ומתן אנטיטוקסין לדיפתריה (Diphtheria antitoxin [DAT]) (יחס סיכויים מותאם = 3.17, רווח סמך של 95% [1.37, 7.25], p = 0.07).
לסיכום, ההתייצגות הקלינית של דיפתריה הייתה עקבית והסיכון למוות כלל הקאות, דימום מפתחים, אנמיה המחייבת עירוי דם, עיכוב התייצגות ומתן DAT.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
