חדשות

הפרדה בין יהודים לערבים בבתי החולים בישראל היא תופעה נפוצה

מסקר חדש עולה כי ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר אצל יהודים וערבים, עולה הביקוש להפרדה וכי למרות האיסור בחוק על הפרדה אתנית בחדרי אשפוז, פעמים רבות היא נעשית מראש מבלי שהמטופל ביקש

מחלקת ב"הדסה עין כרם". אילוסטרציה (אין קשר בין המצולם לכתבה). צילום: הדס פרוש/ פלאש 90

מחקר חדש, על בסיס נתוני סקר שערכו פרופ' יעל קשת מהחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית לגליל המערבי והאנתרופולוגית ד"ר אריאלה פופר־גבעון ממכללת דוד ילין והאוניברסיטה הפתוחה, העלה כי הפרדה בין יהודים לערבים במחלקות אשפוז בבתי החולים ובעיקר במחלקת יולדות היא פרקטיקה נפוצה, הגם שאיננה חוקית. על ממצאי הסקר דווח ביום ו' ב"הארץ".

ממצאיו הסקר פורסמו באחרונה בכתב העת הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. אוכלוסיית הסקר כללה 760 ישראלים מהם 505 יהודים ו-255 ערבים. עורכות הסקר מסרו כי ביצעו גם 50 ראיונות עומק עם אנשי צוות רפואי – רופאים, רופאות, אחיות ואחים וכן מנהלי מחלקות ובתי חולים, ב-11 מבתי החולים הגדולים.

ממצאי הסקר העיקריים: 30% מהנשאלים היהודים אמרו כי לדעתם צריך לאפשר למאושפזים יהודים לבחור להיות בחדר, במחלקה, רק עם יהודים. בקרב הנשאלים הערבים נמצא כי 21% אמרו כי צריך לאפשר למאושפזים ערבים לבחור בחדר רק עם ערבים.

פרופ' קשת אמרה: "בפילוח של האוכלוסיה מגלים שככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, גם אצל יהודים וגם אצל ערבים, הם היו רוצים יותר שיתאפשר להם להתאשפז בחדר רק עם אנשים כמותם. רמה נמוכה של השכלה תואמת לעלייה בתמיכה בהפרדה. מגדר, גיל ומצב רפואי (על פי דיווח של הנשאלים) לא נמצאו קשורים לרצון להפרדה".

האיסור על הפרדה אתנית בחדרי אשפוז משתמע מחוק זכויות החולה ולפיו מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופלים מטעמי דת, גזע, מין, לאום או מוצא. אלא שעניין זה לא עוגן במדיניות ספציפית האוסרת על הפרדה בין חולים בבתי החולים. על פי הדיווח, החוקרות טענו שלא תמיד ניתן לאבחן במדויק מהו המניע להפרדה – האם המאמץ ליצור התאמה תרבותית, שיפור בחוויית האשפוז או ברצון לצמצם פוטנציאל מיותר לחיכוכים, או שהדבר מונע מתוך אפליה וגזענות.

ד"ר פופר-גבעון: "יש עמימות ביחסם של אנשי הצוות הרפואי בכל מה שנוגע להפרדת מטופלים באשפוז. המתמודדים עם התופעה הם בעיקר אנשי הסיעוד, האחים והאחיות שאחראים על שיבוץ החולים בחדרי המחלקות. פעמים רבות נעשית ההפרדה מראש מבלי שהמטופל ביקש. המניע המוצהר תרבותי ולא גזעני, אבל מסתתרים בו לעתים גם היבטים גזעניים, מפלים ומדירים".

בסקר נוסף עלה כי 30% מהמשתתפים היהודים ושיעור זהה מהמשתתפים הערבים מעדיפים רופא משפחה מהמוצא האתני שלהם. 4% מהיהודים ומהערבים דיווחו כי סירבו לפחות פעם אחת לקבל טיפול מרופא, אחות או רוקח על רקע מוצאם. עורכות הסקר אמרו: "ההערכה היא שהמקרים הללו נפוצים יותר, אך משתתפי הסקר לא ששים לדווח על כך. גם כאן נמצא מתאם בין רמת הדתיות לבין העדפת מטפל מאותו מוצא".

החוקרות המליצו למשרד הבריאות לגבש מדיניות שתמנע הפרדה. פרופ' קשת: "מצב שבו יש חדרים לערבים וחדרים ליהודים איננו אתי, מעליב, פוגע וברוב המקרים ההפרדה לא נעשית לשביעות רצונם של כל הצדדים".

נושאים קשורים:  הפרדה אתנית,  חוק זכויות החולה,  אפליה אתנית,  גזענות,  סקר,  חדשות
תגובות