קורונה בישראל

רק בישראל: מדידת חום בכניסה לעסקים – ללא כל הסבר מקצועי או תיקוף מדעי

סקירה השוואתית: באירופה ובארה"ב חזרה תנועת הרכבות, מוסדות התרבות נפתחו תחת הגבלות ורק בישראל ממשיכים להצטופף באוטובוסים ומקפידים על בדיקת חום לא ברורה בכניסה לעסקים

בישראל לא הוצג עד היום הרציונל למדידת טמפרטורה או חוות דעת מקצועית שעמדה בבסיס ההחלטה. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

בשבועיים האחרונים מתמודדת ישראל עם עלייה במספר המקרים החדשים של מאומתי קורונה, מעל לרף 100 המקרים שמשרד הבריאות סימן כ"תמרור אזהרה". לאור העלייה החליטה הממשלה כבר ב-8 ביוני להקפיא הקלות מתוכננות שונות, לרבות פתיחת מוסדות התרבות וכן את חזרת תנועת הרכבות למועד לא ידוע.

במסגרת יוזמה של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות אספו שלושה חוקרים נתונים שמאפשרים את השוואת המדיניות שננקטה במדינות שונות לגבי פתיחת מקומות הבילוי, מוסדות תרבות ושימוש בתחבורה ציבורית, לעומת המצב העכשווי בישראל.

מהסקירה עולה שישראל היא המדינה היחידה שהחלה בחזרה לשגרה אך לא החזירה את תנועת הרכבות. כמו כן הוברר שבמרבית המדינות שנסקרו, אין חובה למדוד טמפרטורה בכניסה לבתי עסק, אף זאת בניגוד לנעשה בישראל.

איסוף וניתוח הנתונים תוך השוואתם עם המצב בישראל בהקשרים שונים הנוגעים לנגיף הקורונה מבוצעים על ידי עמית גינזבורג, פרופ' אורה פלטיאל ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית ו"הדסה".

המסמך שפורסם אתמול (א') הוא עדכון לסקירות עומק קודמות שביצע הצוות בכל הנוגע לאסטרטגיית היציאה לשגרת קורונה בישראל תוך השוואה עם האסטרטגיות שננקטו במדינות אחרות בעולם.

העלייה במספר המקרים היומי בישראל החלה ב-26 במאי - כאשר נרשמו 48 מקרים חדשים לעומת 23 ו-14 ביומיים שקדמו.

"קיים ויכוח ציבורי", כתבו מחברי המסמך, "האם אנחנו בעיצומו של גל שני. גישה אחת טוענת כי למרות העלייה במספר המקרים החדשים, מדובר למעשה באחוז גבוה של נשאים א-סימפטומטיים שהוצפו כעת בשל העובדה שאחוז הבדיקות החיוביות כולל עתה גם אנשים שאינם סימפטומטיים". העובדה שסך הבדיקות נותר יציב, סביב 1%, תומכת בגישה זאת. כמו גם העובדה שטרם נצפתה עלייה במספר המאושפזים, המתים והמונשמים בישראל.

השבתת פעילות הרכבות מחריפה את הצפיפות באוטובוסים. צילום: אוליבר פיטוסי/ פלאש 90

העלייה במספר המקרים החלה תשעה ימים בלבד לאחר ביטול מתווה הקפסולות במערכת החינוך והתרת החזרה המלאה ללימודים בכל הגילאים, וכל זאת כשבישראל צפיפות הכיתות היא מהגבוהות במדינות ה-OECD. מאז, נכון לאתמול, 493 תלמידים ומורים נמצאו מאובחנים כמי שנבדקו בנגיף, מה שהוביל לסגירת 7,144 מוסדות חינוך והנחיה להוציא 23 אלף תלמידים ומורים לבידוד ביתי.

אלא שכאשר הוחלט על הסרת המגבלות מבתי הספר, לא ניתנו הנחיות ברורות למקרה של הדבקה במוסד חינוכי - נושא שעליו הצביע אותו צוות כבר ב-4 במאי. ההנחיות הובילו למדיניות לא ברורה לגבי התמודדות עם מקרים חדשים בבתי הספר.

במקביל, הממשלה והתקשורת מדווחות מדי יום על התרופפות המשמעת בקרב הציבור: אי חבישת מסיכות, התקהלויות וחוסר הקפדה על הנחיות הריחוק החברתי.

הרשויות המקומיות הגבירו את האכיפה וחולקו מאות דו"חות על הפרת ההנחיות של בתי עסק וגם של אנשים פרטיים. "זוהי כמות דו"חות חריגה בהשוואה לחוסר האכיפה האופיינית לנושאים אחרים בתחום הבריאות כמו עישון, הגורם נזק לא פחות לציבור. לא ניתן לעטות מסיכות בזמן עישון, כך שציות להנחיות הקורונה יוכל לסייע גם באכיפת האיסור על העישון", כתבו מחברי המסמך החדש.

התרת פתיחתם של מסעדות, ברים ובתי מלון

עוד הוסיפו: "ההקלה המשמעותית האחרונה בתהליך החזרה לשגרה היתה התרת פתיחתם של מסעדות, ברים ובתי מלון. בעקבות זאת החליט הצוות לבצע את ההשוואה לעניין מדיניות זאת בארץ ובעולם.

ענף הברים, המסעדות והמועדונים בישראל מונה מעל 14 אלף עסקים, חלק גדול מהם עצמאיים. מועסקים בו יותר מ-200 אלף איש. הענף נפגע כלכלית כש-75% מהמועסקים הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. ההערכה היא עתה שכ-15% מהמסעדות לא ישובו לפעולה. לאורך כל חודש מאי, כאשר הצטברו ההקלות במגזרים האחרים במשק, החלו המסעדנים למחות. היו שפתחו עסקיהם בניגוד לחוק. לחזרה לפעילות כלכלית גם של מוסדות תרבות ופנאי חשיבות משמעותית גם לבריאות הנפש והרווחה של האוכלוסיה שאותה קשה לכמת.

הממשלה אישרה לפתוח מסעדות וברים החל מ-27 במאי בהתאם להנחיות התו הסגול הכוללות: הקפדה על מרחק של 1.5 מטר בין השולחנות. במוסדות עם תפוסה מקסימלית עד 100 איש תותר 100% תפוסה. בתפוסה מרבית של מעל 100 איש תותר תפוסה של 85%. תותר הגשה בלבד (במסעדות ובתי אוכל). חובת מדידת חום לכל הלקוחות בכניסה; ניקוי קפדני של השולחנות וסביבת האוכל; שימוש בתפריטים חד פעמיים; חובת מתקני חיטוי ידיים – זמינים בכל מקום. מינוי אחראי קורונה בכל מסעדה ובר; חיטוי משטחים לפחות פעמיים ביום ובסוף היום – בכלל זה ידיות, דלתות, מעקים; חיטוי השירותים לעתים תכופות; חבישת מסיכה על ידי עובדים בכל עת, למעט עובדי מטבח הנחשפים לחום גבוה.

פתיחת מסעדות. הנחיות דומות בין המדינות. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

פתיחה של מקומות בילוי טומנת בחובה סיכונים להדבקה. לכן, לא מפתיע שפתיחת המסעדות והברים נשמרה לשלבים מתקדמים של אסטרטגיית החזרה לשגרה במרבית המדינות שאותן בחן הצוות לשם ההשוואה עם ישראל. בדרום קוריאה למשל, נאלצו לסגור מועדונים וברים בבירה סאול ארבעה ימים בלבד לאחר פתיחתם משום שנמצאו מעל 40 מקרי הדבקה חדשים שנקשרו כולם למועדונים.

עם זאת, ההנחיות לפתיחת המסעדות והברים דומות בין המדינות בכל הנוגע לעקרונות הריחוק וההיגיינה - חיטוי וניקוי תכופים והקפדה על מרחק של 2-1 מטר בין האורחים. מספר מדינות קבעו שמספר הסועדים בכל רגע נתון יהיה כפי שישראל עשתה במסעדות עם תפוסה של מעל 100 איש - הגבלה ל-85%. בפינלנד, קנדה וספרד מותר עד 50% בלבד מהתפוסה המקסימלית; באוסטרליה ובדנמרק נקבע לקוח אחד לכל 4 מ"ר.

מדידת חום בכניסה לבית עסק – רק בישראל

לא נמצאה מדינה אירופאית או צפון אמריקאית שבה קיימת חובת מדידת טמפרטורה בכניסה למסעדה כפי שהונחה בישראל. זאת, מציינים מחברי המסמך, משום שחסרות עדויות מדעיות בדבר התועלת שבמדידת טמפרטורת גוף כאמצעי סיקור על ידי צוות לא מיומן, ללא תיקוף שיטת המדידה, כאשר למעשה רוב החולים בקורונה אינם מציגים עליית חום.

"מדידת חום מיותרות עלולות לבזבז את זמנו של הציבור, לייקר עלויות לעסק עקב בזבוז זמן, לסכן בחשיפה בזמן המדידה וליצור תחושת ביטחון כוזבת כאשר אדם נמצא ללא עליית חום, אך אולי מרגיש לא טוב", טוענים מחברי המסמך ומוסיפים שבישראל לא הוצג עד היום הרציונל למדידת טמפרטורה או חוות דעת מקצועית שעמדה בבסיס ההחלטה.

עם זאת הם מציינים כי מדידת חום נהוגה בטאיוואן, סין והונג-קונג וכמו כן ברכבת התחתית באנגליה. מספר מדינות, ביניהן גרמניה, איטליה, קנדה ואוסטרליה, מחייבות את העסק לנהל רישום של הלקוחות הפוקדים אותו במהלך היום לרבות תאריך, שעה ופרטי קשר על מנת לאפשר איתור מגעים מהיר במקרה של חולה.

מוסדות התרבות – פעילות מוגבלת בחלק ניכר מהמדינות

המגזר שנפגע במיוחד מהקפאת ההקלות האחרונות בישראל הם האמנים ומוסדות התרבות. ענף זה תוכנן תחילה לחזור לפעילות בשלב הבא של ההקלות לאמצע יוני. אלא שבארה"ב, אנגליה, אירלנד, בלגיה ואוסטרליה טרם חזרו לפעילות מוסדות תרבות, ביניהם בתי קולנוע, הופעות ותיאטראות. בגרמניה אפשרו חזרה של מופעי תרבות רק באוויר הפתוח. החזרה לאולמות צפויה רק בספטמבר.

"עם זאת", מציינים המחברים, "חלק ניכר מהמדינות שנסקרו אפשרו חזרה לפעילות של מוסדות התרבות והופעות הבמה תחת הנחיות דומות למקומות בילוי אחרים. בדנמרק, בנורבגיה ופינלנד חזרו לפעול בתי קולנוע, תיאטראות וקונצרטים, תחת הגבלה של מספר המשתתפים ושמירת מרחק והיגיינה בדומה למסעדות. בצ'כיה חזרו מוסדות התרבות לפעולה ב-8 ביוני, תחת הגבלה של 500 איש והנחיות לריחוק והיגיינה. בהולנד וספרד הותרו מופעים מול עד 30 איש במקומות סגורים ועד 200 באוויר הפתוח. באיטליה הוצאו או נחסמו ספסלים באולמות כדי לחייב שמירת מרחק".

הרכבות חזרו לפעול באירופה בארה"ב

נושא חיוני נוסף למשק, לחברה ולסביבה הוא ההגבלות על תחבורה ציבורית. בארץ, קווי האוטובוסים חזרו לפעול באופן מלא תחת הגבלות המחייבות אדם אחד לספסל, שמירה על מרחק של שני מטרים בין נוסעים עומדים, שמירה על שורה ריקה מאחורי הנהג, חבישת מסיכות, עד 46 נוסעים בנסיעות עירוניות ועד 49 בנסיעות הבינעירוניות.

ה"טיוב" בלונדון חזרה לפעילות. צילום: שאטרסטוק

בתקשורת דווח על נסיעות צפופות באוטובוס, בניגוד לנהלים ועלייה במספר הנסיעות הבינעירוניות והרכבים בכביש. זאת, כאשר הרכבות מושבתות מחשש שלא ניתן יהיה לאכוף בהן את ההגבלות. אוטובוסים צפופים מהווים מקור פוטנציאלי להדבקה, כפי שהראה לאחרונה מחקר של מקרה הדבקה בסין, שם חולה אחת הדביקה 23 נוסעים אחרים, ככל הנראה דרך מערכת מיזוג האוויר של האוטובוס.

בישראל, הרכבת מהווה אמצעי תחבורה מרכזי המחבר בין הפריפריה למרכז. אלפי נוסעים שאין להם רכב פרטי תלויים בה על מנת לחזור לשגרת חיים ועבודה. השבתת פעילות הרכבות מחריפה את הצפיפות באוטובוסים.

מועד פתיחת הרכבות המקורי כפי שפורסם באסטרטגיית היציאה הישראלי היה 17 במאי. מאז החזרה לפעילותה נדחתה ארבע פעמים, בפעם האחרונה ללא קביעת תאריך חדש. בתקשורת דווח על מאבקים פוליטיים בין משרדי הממשלה לגבי אופן הפעילות של הרכבת והמגבלות הנחוצות.

החוקרים בחנו את ההגבלות על התחבורה הציבורית במספר מדינות. "ראינו", הם כתבו במסמך, "שבעולם נמצאו פתרונות לאכיפת ההנחיות. באירופה, כל המדינות שנסקרו החזירו לפעילות את רכבות הפנים במידה מסוימת, בעוד שקיימות עדיין הגבלות על הנסיעות בין המדינות".

האיחוד האירופאי פרסם הנחיות לחברותיו עם המלצות לחזרה לשגרה של פעילות הרכבות. בין ההנחיות: העלאת תדירות הרכבות למניעת עומסים; הזמנת כרטיסי נסיעה מראש וצ'ק-אין מוקדם ככל שניתן; שמירה על מרחק של 2-1.5 מטר בין הנוסעים, חובת חבישת מסיכה, עמדות חיטוי ידיים לציבור, ניקוי וחיטוי תכוף של הקרונות והתחנות, הסרת ספסלים למניעת התקהלויות, סימון אזורי תנועה למניעת צפיפות, וידוא אוורור ראוי בקרונות, הימנעות מאכילה וממכירת אוכל ברכבת; הגבלת מספר הנוסעים לאפשור קיום מרחק בין הנוסעים. הודגש הצורך בשימוש באפליקציות לאיתור מגעים.

ה-CDC האמריקאי המליץ על שימוש במסיכות בד בתחבורה הציבורית, שמירת מרחק של שני מטר, מניעת מגע במשטחים הציבוריים וחיטוי תכוף של אותם משטחים; פיזור עמדות לחיטוי ידיים וסיקור של עובדים.

במדינה שנפגעה בצורה הקשה ביותר בארה"ב, הרכבות חזרו לפעול באופן מלא. בתחנות הרכבת בניו יורק מחולקות מסיכות ויש עמדות חיטוי ידיים עבור הנוסעים. בבלגיה נדרשים הנוסעים לעטות מסיכות ולשמור על מרחק של 1.5 מטר זה מזה. אולם, הציבור התבקש לצמצם ככל הניתן את הנסיעות בתחבורה הציבורית. משתמשים בה באמצעים טכנולוגיים לבקרה על הצפיפות בקרונות.

באנגליה, הרכבות פועלות באופן כמעט מלא - היקף פעילות של כ-70%, והן אף תוגברו כדי למנוע צפיפות. בנסיעות ארוכות יש חובה להזמין כרטיסים מראש. רק חלק מהמושבים נמכרים. כמו כן קיימת חובה לעטות מסיכות ונמדד חום בכניסה לרכבת. באוסטריה, שבה התחבורה הציבורית חזרה לפעילות מלאה, קיימת חובה לעטות מסיכה בתחבורה הציבורית.

בדנמרק תוגברו קווי האוטובוסים בשעות העומס על מנת לאפשר שמירה על ריחוק חברתי. בנוסף, התחבורה לא פועלת בשעות הלילה. בצ'כיה, ההנחיות דומות לארץ כולל חבישת מסיכות ושמירת שורה מאחורי הנהג. בצרפת קיימת חובת חבישת מסיכות ובנוסף נוסעים נדרשים לאישור מיוחד לשימוש בתחבורה ציבורית בשעות העומס. בשוויץ, בצרפת ובגרמניה מעודדים הזמנה של כרטיסים מראש על מנת להתריע ולמנוע צפיפות. ספרד ורוסיה מאפשרות עד 50% תפוסה ברכבות.

נושאים קשורים:  מגיפת הקורונה,  מחקר השוואתי,  מוסדות תרבות,  תחבורה ציבורית,  מדידת חום,  חדשות,  קורונה
תגובות