חדשות

דרישה ליישום התכנית הממשלתית לקידום בריאות החברה הערבית

התחלואה הכרונית הגבוהה באוכלוסיה הערבית השפיעה על התחלואה והתמותה מקורונה במגזר, טוען יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית לקראת כנס החברה שייערך השבוע

פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית (צילום: יח"צ)

לקראת הכינוס ה-13 של "בריאות האוכלוסיה הערבית על ציר הזמן", כנס שתוכנן להיערך השבוע (ד', 30 ביוני) במלון גולדן קראון בנצרת ובו יידונו סוגיות רפואיות שונות, מצביע יו"ר הכנס, פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית, על פערים בתחלואה בין החברה הערבית ליהודית ואומר ל"דוקטורס אונלי": "הפערים מצריכים ומחייבים הנעה מהירה של התכנית הממשלתית לקידום בריאות החברה הערבית והשאיפה לשוויון בבריאות".

בשבוע שעבר פרסם משרד הבריאות את נתוני דו״ח אי שוויון בבריאות בישראל ולקראת השקתו בכנס של "שנתון בריאות האוכלוסיה הערבית", אומר פרופ' בשאראת: "שני דו"חות אלה שופכים אור על הפערים בבריאות הנוגעים באוכלוסיה הערבית ולחלקם היתה השפעה על תוצאות מגיפת הקורונה. שיעור השמנה גבה יותר ושיעור סוכרת מעל גיל 60 יותר מכפול באוכלוסיה הערבית מאשר ביהודית בוודאי השפיעו על שיעורי התחלואה הקשה והתמותה הגבוהים באוכלוסיה הערבית ממגיפת הקורונה".

פרט נוסף שאותו הוא מדגיש הוא שגיל הנפטרים הערבים מקורונה היה צעיר יותר בעשר שנים מאשר באוכלוסיה היהודית (גיל 73 לעומת 83), כך לפי נתוני משרד הבריאות. יחס התמותה בחודש ספטמבר (הגדול מבחינת תמותת הקורונה ב-2020), יחסית לממוצע השנים 2017-2019 (לפי מחקר שערכה ד"ר ציונה חקלאי), היה 1.64 בחברה הערבית מול 1.13 בחברה היהודית.

"פערים אלה בתחלואה", אומר פרופ' בשאראת, "ובעיקר בתחלואה הקשורה לאורח החיים הלא-בריא באוכלוסיה הערבית, כמו שיעורי העישון, צריכת הסוכר ועוד, שבלטו כמשמעותיים עוד יותר בהשפעה על תוצאות המגיפה, מצריכים ומחייבים הנעה מהירה של התכנית הממשלתית לקידום בריאות החברה הערבית והשאיפה לשוויון בבריאות.

"אחד הלקחים הברורים מהמגיפה הוא שמניעת הדבקה עדיפה על הטיפול במחלה עצמה וגם זולה יותר וכך גם בהרבה נושאים בבריאות האוכלוסיה הערבית. ריבוי התחלואה הכרונית באוכלוסיה הערבית, כמו הסוכרת וסיבוכיה, גורם בסופו של דבר לשיעור אשפוז עודף בכ-40% ולטיפולי דיאליזה פי שלושה יותר יחסית לגודל האוכלוסיה, דבר שיסתכם בהוצאה עודפת מוערכת בכמעט שלושה מיליארד שקל בשנה - מחיר האי שוויון! השקעה צנועה יותר בקידום הבריאות יכולה להביא לחיסכון גדול".

פרופ' בשאראת מציין כי "כמנהיגי החברה הערבית, אשר מוגדרת כחברה מסורתית קולקטיבית, עלינו ללמוד את הלקחים מההדבקה הגבוהה בחתונות הרבות שהתקיימו ביישובים הערבים וגרמו לתחלואה גבוהה ולתמותה בעקבותיה. חובה עלינו הרופאים לחזק את המנהיגות הרפואית שלנו , לטפח את הכלים והכישורים המנהיגותיים שלנו ולהוות מודל לחיקוי חזק ואמיץ בהתנהגות הבריאותית שלנו מול המטופלים שלנו וכלל האוכלוסיה, אם במניעת המגיפה ואם באורח החיים, ולהוביל ולהלהיב את המנהיגות החברתית מסביבנו לנקוט בקוו מנהיגותי חיובי דומה במטרה לחזק את האוריינות הבריאותית בחברה הערבית.

"יש להמשיך ולהטמיע גישה רפואית ובריאותית מותאמת תרבות וערכים לחברה הערבית למען נוכל להתמודד עם אתגרי הקורונה הבאים ביתר הצלחה".

נושאים קשורים:  קורונה,  19-COVID,  אוכלוסיה ערבית,  פרופ' בשארה בשאראת,  חדשות,  כנס,  החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית
תגובות