מספר הלידות מהפריה חוץ-גופית בישראל ממשיך לעלות, ובשנת 2019 הוא עמד על 9,176, שהן 5% מכלל לידות החי. בשנת 2020 בוצעו 50,680 מחזורי טיפול ב-26 המרכזים המאושרים להפריה חוץ גופית בישראל. לצד זאת, חל גידול עקבי בטיפולי פוריות המיוחסים לקשר בין הצניחה בפריון לעליית גיל האישה בלידה.
עוד בעניין דומה
מנתוני פרק העוסק בדמוגרפיה של ישראל שפורסם בדו"ח מרכז טאוב על מצב המדינה לשנת 2023, עולה עוד כי למרות שהגידול באוכלוסיית ישראל יורד, הוא עדיין גבוה יותר מהממוצע במדינות עשירות.
על פי הדו"ח, בסוף 2023 מנתה אוכלוסיית ישראל 9.84 מיליון נפש, ולמעשה, מסוף 2022 גדלה האוכלוסיה ב-1.86%, נתון שמשקף ירידה מהממוצע בעשור החולף. זאת, אף שעד סוף ספטמבר 2023 שיעור התמותה היה נמוך מאי פעם ושיעור ההגירה הנכנסת היה גבוה מהרגיל. הירידה בשיעור גידול האוכלוסיה מיוחסת לירידה המתמשכת בשיעורי הפריון בכל קבוצות האוכלוסיה ובכל רמות הדתיות.
הפרק, שנכתב על ידי פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב, מנתח בין השאר גם את הצניחה בשיעורי הפריון שהחלה בשנת 2018. על פי הדו"ח, בתקופת הקורונה חל גידול קל בשיעורי הפריון בישראל, אך בשנת 2022 הם חזרו למגמת הירידה שהחלה ב-2018. הירידה בפריון ניכרת בקרב יהודים, ערבים ואחרים, אך רמת הפריון בקרב האוכלוסיות הדתיות הגדולות ביותר – יהודים ומוסלמים – נותרה גבוהה יחסית.
בשנים 2018-2022 צנח שיעור הפריון בקרב נשים יהודיות מ-3.17 ל-3.03 ילדים לאישה; בקרב נשים מוסלמיות ונוצריות הירידה היתה חדה יותר – מ-3.20 ל-2.91 ילדים לאישה מוסלמית ומ-2.06 ל-1.68 ילדים לאישה נוצרית; שיעור הפריון של הנשים הדרוזיות ירד מ-2.16 ל-1.85 ילדים לאישה.
פרופ' וינרב מעריך שהגידול במספר טיפולי הפוריות יימשך מפני שהטיפולים קשורים לפריון מתאחר או לעלייה בשיעורי אי הפריון הנובע מגיל, מבעיות רפואיות ומההפחתה הנמשכת והמתגברת בספירת זרע. לדבריו, "למרות שבשנים האחרונות נרשמה הפחתה במספר לידות החי מהפריה חוץ-גופית בארה"ב, אוסטרליה, קנדה ויפן, בישראל מאז 2020 שיעורי הלידות בעקבות טיפולי פוריות ממשיכים לעלות. כיוון שלכל הטיפולים האלה יש השלכות כלכליות משמעותיות, אפשר לומר שבישראל, מי שמשלם את מחיר הסיכון בדחיית הפריון הוא במידה רבה משלם המיסים".
נתון מעניין נוסף ביחס לפריון מצביע על כך שמגמת הירידה בפריון שנצפתה עד שנת 2022 התעצמה בחודשים הראשונים של 2023, ובין מרץ לספטמבר הפריון היה נמוך בהרבה מהתקופה המקבילה בכל אחת מהשנים הקודמות. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 היתה רמת הפריון של נשים יהודיות נמוכה ב-3.6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022, וזו של נשים ערביות, ב-3.1%.
תמותה – חזרה למגמה טרום הקורונה
תוחלת החיים בישראל חזרה למגמת עלייה שאפיינה אותה לפני מגיפת הקורונה ולפי הדו"ח, בשנת 2023, לראשונה מאז 2020, הקורונה לא השפיעה על התמותה.
מלבד העונתיות הרגילה בתמותה, שעומדת בשיאה בינואר ופברואר, מגיפת הקורונה השפיעה עמוקות על שיעורי התמותה ב-2021 וב-2022. בחודשיים הראשונים של שנת 2021 היתה ישראל שרויה בעיצומו של מבצע חיסונים מהיר שהוביל לירידה תלולה במספר מקרי המוות. לאחר מכן, מאוגוסט עד אוקטובר, היה גל גדול של תמותה. בינואר ובפברואר 2022 היתה התמותה גבוהה במיוחד בשל וריאנט האומיקרון, אך בשאר השנה היא היתה רגילה יחסית. חזרה זו לדפוס תמותה עונתי סטנדרטי יותר נמשכה גם בשנת 2023. למעשה, עד סוף חודש ספטמבר 2023 ישראל היתה בדרך לשיעור התמותה הגולמי הנמוך אי פעם, פחות מחמישה מקרי מוות ל-1,000 נפש. נותר לבחון אם מספר מקרי המוות במלחמה המתחוללת כעת יעכב זאת ולכמה זמן.
הגירה - עלייה חדה במספר המהגרים מרוסיה ומאוקראינה
לאורך העשור השני של מאה זו היתה ההגירה לישראל אחראית ל-20% מהגידול באוכלוסיה בכל שנה. ב-2022 נצפה שינוי בדפוס זה. הדו"ח מתייחס לגידול באוכלוסיה בשל עלייה חדה במספר המהגרים מרוסיה ומאוקראינה מאז פרוץ המלחמה בפברואר 2022. היקף ההגירה נטו לישראל בשנת 2022 היה גבוה פי 2.5 מממוצע ההגירה נטו בחמש השנים שלפני מגיפת הקורונה. לפיכך, 39% מהגידול באוכלוסיית ישראל בשנת 2022 נבעו מהגירה נטו – כפול מהשיעור הרגיל.
מספרם הכולל של המהגרים לישראל במחצית הראשונה של 2023 היה דומה לזה שב-2022, כמו גם מבנה הגילים שלהם. טווח הגילים השכיח של מהגרי 2023 הוא בין 30 ל-44. הבדל משמעותי בין מהגרי 2022 למהגרי 2023 הוא השיעור המצומצם יותר של ילדים וקשישים בשנת 2023. פירוש הדבר הוא שגל ההגירה של 2023 יעלה לישראל פחות, משום שמעטים יותר הם בגיל בית ספר או בגיל שבו משתמשים יותר בשירותי הבריאות הציבוריים.
הנתונים העדכניים ביותר מראים ששיעור ההגירה הנכנסת ירד משמעותית בחודש אוקטובר. אם נתוני נובמבר ודצמבר יצביעו על מגמה דומה, המספר הכולל של מהגרים לישראל בשנת 2023 יצנח לרמתו בשנים 2018–2019, כ-35 אלף מהגרים.
גידול האוכלוסיה - אוכלוסיית ה"אחרים" מזנקת
המחקר מציג את שיעורי גידול האוכלוסיה בשנים 2015-2022 לפי מקורות הגידול (ריבוי טבעי והגירה) ולפי דת. בשנת 2022, האוכלוסיה היהודית והאוכלוסייה הנוצרית גדלו ב-1.7% וב-1.3% (בהתאמה), האוכלוסייה הדרוזית גדלה ב-1.1%, ואילו האוכלוסיה המוסלמית גדלה בשיעור כפול – 2.2%. הגירה נטו היתה אחראית לכ-25% מהגידול באוכלוסיה היהודית, הרבה מעבר לחלקה בגידול האוכלוסיה בשנת 2021 (16%), שמקורו בהגירה גדולה יותר של יהודים מרוסיה ומאוקראינה באותה שנה.
באוכלוסיה המוסלמית, שבה שיעור הגידול הכולל נותר הגבוה ביותר על אף הירידה בפריון, ההגירה נטו היתה המקור ל-7% בלבד מהגידול באוכלוסיה. אצל הדרוזים ההגירה לא תרמה כלל לגידול: מקור הגידול היחיד הוא הריבוי הטבעי. אצל הנוצרים, ששיעור הגידול הטבעי בקרבם הוא הנמוך ביותר בכל הקבוצות הדתיות בישראל כבר זמן רב, בעיקר בגלל הירידה הקודמת שלהם בפריון, שיעור גידול האוכלוסיה הכולל נותר גבוה יחסית בגלל הגירה נטו (66% מהגידול בשנת 2022).
בקרב קבוצת ה"אחרים", קרי אוכלוסיה שאינה מסווגת באמצעות דת, גם היקף הגידול הדמוגרפי וגם מקורו אחרים לגמרי. משנת 2015 ועד 2019 עלה שיעור הגידול השנתי בקבוצה זו מ-3.9% ל-5.7%. גידול זה הפך את ה"אחרים" לתת האוכלוסיה הגדלה במהירות הרבה ביותר בישראל, אף יותר מתת האוכלוסיה החרדית. בשנת 2022 זינקה אוכלוסיית האחרים ב-11.2%, שהם 48 אלף נפש במונחים מוחלטים. בהתחשב במספרים האלה, אין זה מפתיע שברוב השנים, בין 75% ל-90% מהגידול באוכלוסיה זו נבעו מהגירה נטו.
פרופ' וינרב מדגיש כי ה"אחרים" הם אוכלוסיה יצרנית מאוד, שיעורי התעסוקה בקרבם הם הגבוהים ביותר ושעות העבודה שלהם הן הארוכות ביותר מכל קבוצה אחרת בישראל, לרבות היהודים החילונים. עובדה זו הופכת אותם לבעלי תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, ואת ה"אחרים" מקרב המהגרים לקבוצה רצויה מבחינה כלכלית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
