במחוז תל אביב ישנם 56% יותר רופאים מהממוצע הארצי, ובעוד שיעור הרופאים בתל אביב הוא חמישה לאלף נפש, באזור הדרום שיעור הרופאים מגיע לפחות משניים לאלף נפש. גם במחוזות חיפה והמרכז שיעור הרופאים גבוה יחסית. האזורים עם שיעורי הרופאים הנמוכים ביותר הם אזור יהודה ושומרון (53% פחות מהממוצע הארצי) ומחוז הדרום (40% פחות מהממוצע הארצי). מחוז תל אביב הוא בעל שיעורי רופאי הילדים, היילוד והגינקולוגיה הגבוהים ביותר ולאחריו מחוזות המרכז וחיפה.
עוד בעניין דומה
בנוסף, קיים פער של כשנתיים וחצי בתוחלת החיים בין אזור המרכז, שבו תוחלת החיים הגבוהה ביותר, לבין אזור הדרום בו תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר.
משרד הבריאות פרסם בסוף השבוע (ה') את דו"ח אי השוויון במערכת הבריאות וההתמודדות עימו לשנת 2022. הדו"ח מחולק לחמישה פרקים: מגמות עיקריות בתחום אי השוויון; מגמות עיקריות במדדי הבריאות, כולל תמותת תינוקות, שיעורי תמותה ותוחלת חיים; מגמות עיקריות באי השוויון בתחום כוח אדם רפואי ותשתיות הבריאות; מגמות עיקריות באי השוויון ברפואה הקהילתית ותכניות התערבות מערכתיות לצמצום פערי בריאות.
כוח אדם רפואי
בהשוואה בינלאומית, יש פער של 11% בשיעור הרופאים לאלף נפש בין ישראל לממוצע ה-OECD בשנת 2022. על פי הדו"ח, הצמיחה במספר הרופאים בישראל לא מדביקה את שיעור הצמיחה במספר הרופאים במדינות ה-OECD. שיעור הרופאים לאלף נפש במדינות ה-OECD עלה ב-16.5%, מ-3.20 ב-2012, ל-3.73 ב-2021. ב-2012 הפער במספר הרופאים לאלף נפש בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD עמד על 7.7%. ב-2021 פער זה צמח ל-11%. המדינות המובילות במדד זה הן אוסטריה, נורבגיה, גרמניה, ספרד, ליטא, שוויץ ואיסלנד.
הפערים בין ישראל לממוצע ה-OECD בשיעור האחיות לאלף נפש גבוהים בהרבה לעומת פער הרופאים. רק ביוון, הונגריה, לטביה ומקסיקו יש פחות אחיות לאלף נפש לעומת ישראל. בעוד שמדינות ה-OECD חוו צמיחה של 14.7% במדד זה בעשור האחרון, בישראל נמדדה צמיחה של 11.2 ונכון ל-2021 מספר האחיות לאלף נפש בישראל נמוך ב-42% מממוצע ה-OECD.
מניתוח הנתונים ביחס לעוסקים במקצועות הרפואה ניכר כי קיימים פערים מהותיים בין אזורים שונים בארץ. האזור בו שיעור העוסקים הוא הגבוה ביותר הוא אזור תל אביב והמרכז (18.5 לאלף נפש), בעוד בדרום (9.2 לאלף נפש), בירושלים (13) ובאזור יהודה ושומרון (9.7) שיעור העוסקים במקצועות הרופאה נמוך בהרבה. הכותבים מציינים כי ייתכן שבאזורים בהם האוכלוסיה צעירה יותר צורכים נכון להיום פחות שירותי רפואה ויש צורך בפחות כוח אדם רפואי.
מצוקת הרופאים בדרום, בצפון וביהודה ושומרון גדולה יותר ממצוקת כוח האדם הרפואי לעומת הממוצע הארצי. הרכב כוח האדם באזורים אלה סובל מנחיתות משמעותית ברופאים. בהינתן תחזיות גידול האוכלוסיה עד סוף העשור, קיימת חשיבות לצמצום נוסף של פערים אלה.
בפילוח תחומי המומחיות השונים ברפואה הקהילתית עולה כי במחוז הדרום, הסובל מנחיתות גדולה בשיעור הרופאים הכללי, שיעור רופאי המשפחה גבוה במעט מהממוצע הארצי (1.92 לאלף נפש) וכך גם במחוז הצפון. לעומת זאת, בתחום רפואת הילדים והנשים, אזור הדרום ואזור יהודה ושומרון (0.22 לאלף נפש, בכל אחד מהם) נמצאים בפער שלילי משמעותי לעומת הממוצע הארצי.
ניתוח תחומי רפואה מרכזיים בבתי החולים מצביע על נחיתות משמעותית באזורי הדרום ואזור יהודה ושומרון. במחוז הצפון ניכרת בעיה בעיקר במספר הכירורגים (0.28 כירוגים לאלף נפש) ובמספר הפנימאים (0.42 לאלף נפש). כמו בשאר המקצועות העיקריים, שיעור המומחים במחוז תל אביב הוא הגבוה ביותר. גם במחוז חיפה השיעורים גבוהים יחסית.
מיטות אשפוז
השוואת התשתיות בתחום הבריאות מעלה את המחסור במספר המיטות בפריפריה. במחוז חיפה נרשם מספר המיטות הגבוה ביותר לאלף נפש (3.70) ומחוז צפון רשם את מספר המיטות הנמוך ביותר לאלף נפש (1.96).
השוואת מספר המיטות בעשור שקדם ל-2022, מעלה כי במרבית אזורי הארץ חלה ירידה במדד זה, בעיקר באזורי המרכז, חיפה וירושלים. באזור תל אביב היתה הירידה משמעותית פחות (3.48 מיטות לאלף נפש בשנת 2012 לעומת 3.42 ב-2022), ובדרום (2.04 מיטות לאלף נפש ב-2022) ובצפון (1.96 ב-2022). הירידה הדרמטית ביותר נרשמה בחיפה עם 4.20 מיטות לאלף נפש בשנת 2012 ל-3.7 ב-2022.
בהתייחסות למחלקות השונות בבתי החולים, במחלקות הפנימיות נרשם הפער המשמעותי ביותר. הממוצע הארצי באגף הפנימיות עומד על 0.6 מיטות לאלף נפש, בתל אביב 0.87, חיפה – 0.82 ובצפון 047 מיטות פנימיות לאלף נפש בשנת 2022. כותבי הדו"ח מציינים כי ניתן לייחס את הפער לכך שאזורי תל אביב וחיפה מאופיינים בשיעור גבוה יותר של קשישים וכי תמונה זו עשויה להשתנות במידה מסוימת לקראת סוף העשור, עם גידול אוכלוסיית בני 65 ומעלה באזור הצפון.
ניתוח השוואתי של העשור עד לשנת 2022 במספר המיטות במחלקות הפנימיות מצא כי באזור ירושלים ואזור הדרום עלה במעט שיעור המיטות. בשאר אזורי הארץ ניכרת שחיקה במדד זה. הכותבים ממליצים כי לאור תחזית גידול האוכלוסיה המבוגרת, יש להפוך את מגמת צמיחת המיטות, בדגש על הצפון.
במיטות אגף ילדים, הממוצע הארצי עוד על 0.25 מיטות לאלף נפש. במרכז עומד הממוצע על 0.23. ניכר השיעור הגבוה בירושלים (0.34), שמיוחס ככל הנראה לשיעור הילודה הגבוה באזור זה. גם בתחום זה בדרום (0.24) ובצפון (0.24), סובלים מנחיתות יחסית, אבל הפערים נמוכים יותר מאשר בסך המיטות ובמיטות אגף פנימית.
הדו"ח עוסק בנוסף בהשוואת מספר המיטות במלר"דים ובמחלקות הכירורגיות ברחבי הארץ. הכותבים מציינים לסיכום הפרק העוסק בתשתיות כי תמונת מספר המיטות לאלף נפש דומה לתמונת הרופאים והרופאות. "קיימים פערים בין הפריפריה למרכז כמעט בכל סוגי המיטות. חלקם הולכים ומצטמצמים עם השנים, אך הם עדיין די מהותיים. קיימת חשיבות לפערים בסוגי המיטות, בהתייחס לתחזית גידול האוכלוסיה. בדרום – חשיבות לדגש על מיטות אגף ילדים עקב צמיחה בשיעור ילדים בגילאי 0-4 ובצפון דגש על מיטות פנימית, כירורגיה וטיפול נמרץ עקב גידול בשיעור גילאי 65 ומעלה".
הדו"ח מתייחס גם לשיעור הפניות למלר"דים. בשנת 2022 השיעור הממוצע הארצי של ביקור במלר״דים היה 300 ביקורים לאלף נפש, ירידה של 6% לעומת 2010. בשנת 2022 נרשמה עלייה של 3% בשיעור הביקורים.
תוחלת החיים - פערים בין פריפריה למרכז
בדרום וצפון הארץ גם תוחלת החיים נמוכה משמעותית לעומת מרכז הארץ – 81.3 שנים בממוצע לכלל האוכלוסיה. הכותבים מציינים כי אזורים אלה מאופיינים בשיעור גבוה יחסית של אוכלוסיה ערבית, שלה תוחלת חיים נמוכה יותר (בדרום, 78.5 שנים ובצפון 80.1), אך מניתוח של קבוצות האוכלוסיה נמצא כי בצפון ובדרום תוחלת החיים של האוכלוסיה היהודית נמוכה יותר משאר אזורי הארץ (82.2). באוכלוסיה הערבית התמונה שונה במחוזות תל אביב והמרכז עם תוחלת חיים הנמוכה ביותר (74.5).
בהשוואה לממוצע הארצי, בחברה היהודית ניכר פער של כשנתיים וחצי בין אזור המרכז בו תוחלת החיים הגבוהה ביותר 84 שנים, לבין אזור הדרום בו תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר – 81.3. באוכלוסיה הערבית הפער הוא כחמש וחצי שנים בין האזור עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (תל אביב) והגבוהה ביותר (אזור הצפון). "פער גדול זה", נכתב בדו"ח, "נובע מתוחלת החיים הנמוכה במיוחד באזור תל אביב".
בהתייחסות להתפלגות הגיאוגרפית של שיעור תמותת התינוקות נכתב כי הדרום בולט באופן משמעותי לרעה – 4.4 מיתות לכל 1,000 לידות חי לעומת 2.6 בממוצע ארצי. הכותבים מציינים כי "ייתכן ושיעור גבוה זה נובע עקב התרכזותה של האוכלוסיה הבדואית באזור – אוכלוסיה המאופיינת בשיעורי נישואין גבוהים בתוך המשפחה ובמספר היפגעויות בלתי מכוונות גבוה".
בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית. נכון לשנת 2021 בישראל בממוצע האוכלוסיה חיה 2.3 שנים יותר ממדינות ה-OECD, פער זה היה נמוך מעט יותר ב-2012 ועמד על 2.1 שנים. סה״כ במהלך תקופה זו עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-9.5 חודשים ובממוצע ה-OECD, כשבעה חודשים.
לסיכום הפרק העוסק במדדי בריאות נכתב כי בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת במקום טוב יחסית במדדי הבריאות העיקריים – תוחלת חיים בה גבוהה מממוצע ה-OECD, שיעורי תמותת התינוקות נמוכים. עם זאת, קיימת שונות גבוהה בין האוכלוסיות בתוך המדינה, שונות בין קבוצות אוכלוסיה ובין האזורים הגיאוגרפיים.
"ייתכן", מציינים כותבי הדו"ח, "שהדומיננטיות של האוכלוסיה הערבית בצפון ובדרום היא הגורם המרכזי בשונות זו. ייתכן ושונות זו נובעת לא רק מנגישות נמוכה יותר לתשתיות בריאות אלא גם משינויים התנהגותיים – נטייה נמוכה יותר לצרוך שירותי רפואה, לבצע בדיקות גנטיות ולשנות אורחות חיים שאינן בריאות. לפיכך צמצום פערים אלה מחייב פעילות משולבת של הגברת הנגישות לשירותי רפואה, יחד עם צעדים נוספים כגון הנגשת מידע יחד עם פעילות פרואקטיבית לשינוי אורחות החיים".
פערים בין החברה היהודית לחברה הערבית
פערים נמצאו הן בתוחלת החיים, הן בתמותת תינוקות והן בשיעורי התמותה בין החברה היהודית לחברה הערבית. כך, למשל, תוחלת החיים באוכלוסיה הערבית נמוכה מתוחלת החיים באוכלוסייה היהודית, הן אצל גברים והן אצל נשים. בשנת 2022 תוחלת החיים בקרב גברים ערבים היתה 77.5 ו-82.1 בקרב הנשים ותוחלת החיים בקרב הגברים היהודים היתה 81.3 ובקרב הנשים היהודיות 85.2.
שיעור תמותת תינוקות נמצא במגמת ירידה מתמדת. עם זאת בכל השנים, שיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית גבוה בשיעור ניכר יחסית לאוכלוסיה היהודית למרות שהפערים הצטמצמו בעשור האחרון. בשנת 2022 היה השיעור בקרב האוכלוסיה הערבית 5.1 לאלף לידות חי, ובקרב היהודים השיעור היה 2.1 לאלף לידות חי.
שיעורי התמותה לאלף נפש גבוהים בחברה הערבית לעומת החברה היהודית. הכותבים מציינים כי ניכר ששנות הקורונה פגעו בחברה הערבית בצורה קשה יותר מהחברה היהודית, בה שיעורי התמותה כמעט ולא עלו. בשנים אלו ההפרש בין החברות עלה מ-0.8 ל-1.3 ב-2020 ול-1.4 ב-2021. בשנת 2022 ההפרש בשיעורי התמותה חזר כמעט לרמתו לפני תקופת הקורונה, אך עדיין ניכר פער בין החברות. מחברי הדו"ח מציינים כי סביר כי אורח חיים בריא פחות, ונגישות מוגבלת יותר לשירותי בריאות, תורמים לפערים.
שר הבריאות: "עלינו לשנות את המציאות הזו"
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר כי "פערים בבריאות מהווים פגיעה בחוסן לאומי. דו"ח אי השוויון במערכת הבריאות במדינת ישראל מצביע על פער משמעותי בין מגזרים, בין אזורים גיאוגרפיים ובין יכולת השתכרות. עלינו לשנות את המציאות הזו ולהבין שצמצום אי השוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה".
"משרד הבריאות בראשותי שם דגש מיוחד על נושא צמצום הפערים בין מרכז ופריפריה בכל התחומים" הוסיף השר בוסו. "הקצנו משאבים גדולים לצמצום פערים במערך בריאות הנפש, בתחום השיקום וברפואת חירום. הכרזנו על 'זיו' בצפת ו'ברזילי' באשקלון כמרכזי על נוספים בדרום ובצפון, ובתכנית המיטות הרב שנתית הבטחנו הגדלה של שיעור המיטות בפריפריה. אנחנו פועלים להגדלה משמעותית של כוח אדם רפואי ואיכותי ומקדמים צעדים להרחבת היצע השירותים הרפואיים עבור כלל התושבים, באמצעות רפורמת הסדרי הבחירה שמאפשרת לראשונה למטופלים מכל הארץ לבחור בעצמם היכן ייבדקו ויטופלו וכן צעדים נוספים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין כי "דו"ח אי השוויון במערכת הבריאות נכתב השנה בעיצומה של מלחמה קשה ומורכבת. אנו פועלים כל העת בכדי לצמצם את הפערים על מנת לאפשר שירות רפואי איכותי, שוויוני ונגיש לכל מי שזקוק לכך".
"לצורך צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, וכחלק מהתכניות של משרד הבריאות בתחום השיקום ובתחום בריאות הנפש, הקצנו 300 מיטות עבור מחלקות שיקום, ומחלקות שיקום חדשות – ב'פוריה' וב'הדסה' לתושבי הצפון ואזור ירושלים. בנוסף, הקצנו 245 מיטות עבור מחלקות בריאות הנפש, כאשר רוב מוחלט מהמיטות יהיו על-אזוריות עבור מאושפזים מכלל הארץ".
עוד אמר בר סימן טוב כי "בנוסף, פעלנו בשנה האחרונה להגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה כשהיעד הוא הגדלה ל-2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור וכן להגדלת מספר האחים והאחיות בישראל. לצד הגדלת מספר הסטודנטים, בשנת 2019 יצאה לפועל רפורמת יציב שפסלה בתי ספר לרפואה מחו"ל שלא מלמדים ברמה טובה ומספקת, במטרה להבטיח את איכות הכשרת הרופאים בישראל".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
